Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1897-03-01 · 2 (März-April 1897) · p. Seite 56

66 Anschluss an seine deutsche Skizze hatHarkavy auch einige Proben aus dem Pentateuchcommentar gegeben 1). Eine genauere Darstellung aber von der Art und Weise der Exegese S. b. Ch.’s wurde erst ermöglicht, nachdem Israelsohn den Commentar zu den letzten drei Sectionen der Genesis edirt hatte2 3). Auf Grund dieses Specin mens, — das aber leider nicht lückenlos ist — hat nun Bacher in gewohnter musterhafter Weise S. b. Oh. als Bibelexegeten charakterisirt8). In der folgenden Mitteilung gebe ich einige weitere Proben der Bibelexegese S. b. Ch.'s nach Citaten bei Abraham Maimüni. Von diesem hat sich nämlich, soweit bis jetzt bekannt, in einer einzigen Oxforder Handschrift (Cod. Hunt. 166; Oat. Neub. 276) ein arabisch geschriebener Oomm. zu Genesis und Exodus erhalten, der auch manche Lücken aufweist4 * * *). Dieser Commentar verdiente längst edirt zu werden, einmal wegen der Persönlichkeit seines Verfassers, dann auch wegen der vielen Oitate aus früheren, zum Teil verloren gegangenen Werken, die darin enthalten sind. Am thanel) b. ‘Ali’s Comm. zu Kohelet citirten Samuel unseren S. b. Ch. zu verstehen hat. *) 1878 אוצר טוב p. 65—64, und zwar zu Gen. 17,15—16; 22,20—24; 23,1-3; 41,1.8.43; 43,32; 46,29; 47,31; 60,10 und 5 Excerpte zu verschiedenen Stellen des Deuter. 2) Samuelis ben Chofhi trium sectionum posteriorum libri Genesis versiö arabica cum commentario .... edidit I. Israelsohn. Petropoli 1886 (= I.). 3) Revue des Stüdes juives XV, 277—288; XVI, 106—123. 4) Interessante Nachrichten über diesen Comm. giebt der Verf. selbst in einem von Neubauer (Isr. Letterbode III, 53) veröffentlichten Briefe, und wie es scheint, hat er auch nicht mehr als die zwei ersten Bücher des Pentateuchs commentirt. Es heisst da u. A.:ופירוש התורה ששמעת שמועתו אמת כי התחלתי בו ואלו הייתי פנוי מעבודת המלך ועסקים אחרים הייתי משלימו בשנה אחת או שתים אבל לא אוכל לכתוב בו אלא בשעות קטנות בין ימים רחוקים ... ומפני זה לא פירשתי מפירוש התורה שחברתי אלא קרוב מחצי ספר בראשית אבל אני עוסק [בו] ובשאשלים דקדוק החבור ששלם רובו אשתדל בכל כחי להשלים פירוש התורה וגם פי, הנביאים והכתובים אחריו אם יסייעוני מן השמים . .. ואלו-היה פירוש הפרשיות שפירשתי מועתק ומדוקדק הייתי משגר אותו אבל הוא עדיין צריך חזרה עליו ודקדוק לענייניו והעתקה לכתיבתו לא יהיה זה עד שאשלים פירוש ספר אחד מה׳ ספרי התודה ואולי לא יתאחר זה בעזרת איום ונורא וכר. Vgl. auch über diesen Comm., besonders Steinschneider, H. B. VI, 114—116; Chwolson, Jüd. Zeitschr. IV, 316; Goldberg und S. Sachs in d. Einleitung zu מעשה נסים (Paris 1867) p. IX, XVI; Harkavy, חדשים גם ישנים, X, 9 und meine Abhandlung inRev. d. ifet. juives XXXIII, 308. Ueber Abraham Maimüni selbst vgl. ausserdem noch Ihn Abi Useiba‘ ed. Müller 11,218 (vgl. hierzu Steinschneider ZDMG. XXX, 146; die fehlende Lücke in dem Todesjahr Abrahams wird wohl durch וכמסת auszufüllen sein, denn nach Sambari ed. Neubauer 134 starb Abraham Ende 1237 636 d. H. S. Harkavy, L. c., p. 3 und דברי ימי ישראל V, 404); Steinschneider, Cat. Bodl. 700; H. B. XX, 8. 61; Die hebr. Uebers. 906. Eine Monographie von C. Werner, Rabb. in München (Beilage zum Programm der jüd. Religionsschule in Danzig aus den 70 er Jahren) ist mir nicht zugänglich. [S. auch Rapaport, oben S. 49. — Bed.] ב־