Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1896-03-01 · 2 (März-April 1896) · p. Seite 60

60 על הלבנה הרי היא מאירה וכשלא תזרח כנגדה הרי היא עומדת בשחרותה וכשיהיה זמן צח תוכל לראות גלגל הלמה שחור עגול 'בראש חדש בבקר קולם עלוה השחר יראה גלגל עגול שחור.ומעט ממנו מאיר כי כל זמן שהיו קרובי! זה לזת לא נוכלי אנחנו לראות גל גלגל הלבנה אבל כל זמן, שמתרחקין במעט הרי היא■ הלבנה הולכת. ומזהרת עד. י*ד יום בחדש. ייה.י.זה.כנגד■ זה בין. במזרח בין. במערבי הרי גלגל הלבנה מאיר כולו ולמחר ולמחרתים הולך וחסר מן הצד השיני עד קרוב למולך שיהו קרובים• זה לזה בץ בפאת מזרח בין בפאת מערב שאץ זה כנגד זה אלא בצדו לפיכך לא .נראה אנחנו זריחת השמש עליה ואילו יתכן: שנהיה אנחנו ביניהן לעולם: באויר היינו■ רואים את הלבנה מליאה כל הימים כמו שנהיה׳ ביניהן בחצי החדש אבל כשמצרדץ ילא נראה אלא צירי הלבנה שזורח השמש עליהן צד׳ אחד בראש חדש עד י״ד וצד שיני מן י״ד :ואלך. י c1 אבל שאר הכוכבים שהם 'חנבל שצם הולכין לפנים כלומר אם.יעמד אהד מהן בשור נוסע ממנו לתאומים.12) החמה עומדת בכל מזל ומזל ל׳ יום ועשר שעות. ומחצה ונוסעת ■למזל אחר לפנים ונוגה. עומד בכל מזל כ״ה יום משלים כל המזלות בעשרה: חדשים וכוכב עומד בכל מזל כ״ב יום ונוסע למל אחר לפנים והלבנה עומדת׳ [. . . . ושבתי עומד](5, בכל מזל שתי שנים ומחצה משלים כל המזלות בשלשים שנה. וצדק עומד בכל מזל שנה אחת משלים כל המזלות בי״ב שנים ומאדים עומד בכל מל ומל מ״ה יום. *c1 כלומר יהיה כחו בכל אילו הימים באותו [המזל] אבל הוא משמש בשעות. של יום וכן' כולן כל כוכב. משמש שעה אחת ובא חבירו ומשמש שנה שנ-יה ובא חבירו ומשמש שעה שלישית עד שישלימו השבע[ה] בשבע שעות וחוזרץ חלילה c15 וזה סידור ראשי הימים 'חלם כצצש ואלו הן פידור :ראשי ׳הלילות של שבוע 5צנש"חלם, ׳שצם הן בראשי ימים סידורים יללות ח33'ל. 6ס י המ׳זלות בפרשים מחזרץ על 'הבתים'.17) ויש לחמה בח אחר Stellung der Mondesphasen .findet sieh mit thei] weise verschiedener Ausdrucksweise auch 1m Artikel לבן. &) S. am Ende des kleineren .Stückes - אבל דזנכלשצם• In Art.נזל giebtlbnParchon die sieben Planeten ebenfalls mit diesen Anfangsbuchstaben an. 13) Aus dem Zusammenhänge ergänzt. 14) S. Jesod Olam von Israeli II, 1 (Berlin 1848 p. 16 a), über die Umlaufsseiten der Planeten. In jedem Sternbild verweilt jeder Planet je den 12. Theil .einer Umlaufszeit. .Die Umlaufszeiten der Planeten sind nach unserer Stelle folgende: Sonne 1 Jahr; Venus 10 Monate; Merkur 264 Tage; Saturn 30 J.,; Jupiter 12 J.; Mars 540 T. In Ibn Gabirols Dichtung Kether Malchuth hat Venus 11 Monate (im Jesod Olam sowie Merkur ״nahezu ein Jahr“), Mars 18 M. (im Jes. Olam 2 J. weniger;38;Tage). *5) Am Ende des Art. .נזל erwähnt lbn Parchon die Herrschaft der Planeten über die einzelnen Stunden des'Tages ganz kurz mit den Worten: מ, 1כוכבים. .מושל[ין] בחן לס* השערת• Vgl. F i li p o w s ki in der Einleitung zu Abraham b. Chija’s לס,. העבור p.XV, und Abraham b. Chija’s ausfiihrliche Darstellung der ״Stundenherrschaft“ der Planeten, am Ende des I. Abschnittes (p. 29). 16) Die Stelle ist jedenfalls corruinpirt. (Vor demselben giebt die HS. eine Zeichnung, auf welche im Texte nicht hingewiesen ist, nämlich ein Bild der Planeten- Sphäre, mit der Erde als Mittelpunkt). Der Passus ist auf Grund folgender Stelle Abr aham b. Chij.a’s zu berichtigen (p. 29): סימנך בימים כשאתה מתחיל ביום .ראשון.חלמ״ן •(חלמ״ך •1) וסימנך בלילות בשנ׳׳צ חל״ס• Unser Passus muss also lauten:ואילו הן סידורי ראשי -הלילות של שבוע כצנ״ש חל״ם וראשי 17 ♦ ♦ ♦הימים סידורם שצ״ס חננ״ל)Hier folgt noch folgender, stark corrumpirter