Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1896-03-01 · 2 (März-April 1896) · p. Seite 59

59 I. (.לוה (Zu Artikel [מ״א ועל לויתן נחש כריח פ׳ כוכבים שמחברין שני גלגלין נקרין כך מפני שנראין כמו נחשים] בנון זה c1 * והוא הנקרא ראש התלי בי הוא כמו עמוד עומד בתוך השמים והשמים.מתגלגלים עליו במו גלגל*) ונראה באלו הוא סובלן ראשו«וב וזנבו רע כלומר אם יהיה ראשו משמש באחד המזלות כל מי שיש לו אותו המזל מצליח3) וזנבו אם ישמש כשום מזל הרי כל מי שיש לו אותו מזל ידל ויעני4> והן משמשץ כבל מזל ומזל שנה ומחצה וכל כוכבי השמים והמזלות הולכים לפנים והם הולכים לאחור בלומר אם יהיה בשור משלים זמנו חתר לטלה ויהיה ביניהן ׳ששה מזלות כשיהיה במזל שור ראשו של זה לויתן ונוסע למזל טלה כתשלום שנה ומחצה כך נוסע הזנב ממזל מאזנים וחונה במזל בתולה׳ לאחור אבל זחנכלשצס אם בל אחד מהם בטלה נוסע לשור ואם יהיה בבתולה נוסע למאזנים. ועליו נאמר5) כרוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח שהוא כריח תימן כלומר קורה בתוך גלגל6) אבל תיראה כעקומה ענין נחש עקלתק7) שהוא מעוקל. II. (Am Schlüsse des Artikels (.ברח ואותו הנחש בריח ין$שח משני גלגלים הנכנסין זה. על גב' זה כגון זו הצורה •) ראשו טוב וזנבו רע כלומר ראשו כוכב אחד וזנב כוכב אחר בשיחול ראש במזל אומה או אדם הרי זה נעזר מאד ומצליח בכל דבר שעושה וכן אם יחול הזנב במזל אומה או אדם הרי. זה בא לידי צרות ותלאות וחלאים והפסד ׳גדול ואילו שני הכוכבים הולכים לאחור בלומר אם יהיה האחד מהם בשור הרי הוא חוזר לטלה ועומד בכל מזל ומזל שנה ומחצה וכשיהיו חמה ולבנה בשני קצותיו כלומר זה כראש תה בזנב והארץ תלויה ביניהם בשוה הרי הלבנה לוקה בי צל הארץ מכסה את הלבנה מפני אור החמה כגון זה9) בי החמה אדומה זהורה נגוהה והלבנה היא שחורה ובהיפוך היא נקראת כמו שקורץ סגי נהור לסומא10) וכשתריח אור החמה ג) Hier steht eine Figur: zwei Kreise, die einander schneiden, mit her zeichneten Durchschnittspunkten. 2) Bei Brüll: 3 ״גלגל של בור) Das Fragment bei Brüll reicht bloss bis hieher. 4) י^ני, s. Meila 17 a. Zur Sache s. schon b. Sabbath 156a: 5 •מזל מחכים מזל מעשיר) Hiob 26, 13. Im Art. ברח sagt ibn Parchon: ומזה נקרא כוכב (Exod. 26,28)מ״א והבריח התיכון מבריח 6 .תנץ בריח שנאמר נחש בריח מפני שדומה לקורה עקומה פ׳ בריח)Dasselbe was עמוד עומד בתוך שמים ZU Anfang des Stückes. Der »Kopf und Schwanz des Drachen״ verbindende ״Riegel“ geht durch den Mittelpunkt der Erde und bildet den Durchmesser des Himmels (die Weltaxe). S. die oben citirte Stelle aus Israeli’s Jesod Olam. ל) Jes. 27, 1. 8) Hier steht dieselbe Figur, wie in dem kleineren Stücke (s. oben Anm. 1). 9) Hier steht eine Zeichnung, welche die Stellung der Erde zwischen Mond und Sonne veranschaulicht. *0) Im Art. p/ findet sich bei Ibn Parchon diese Erklärung des Namens לבנה für den Mond ebenfalls:פ, השחורה בהיפוך [כמו] שקורץ לסומא סגי נחור• Dieses interessante Beispiel ■für die Erklärung eines Wortes durch euphe־ mistischen Gegensinn wird von Landau in seiner Schrift: Die gegensinnigen Wörter im Alt- und Neuhebräischen nicht gebracht. n) Diese ganze Dar-