Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1896-03-01 · 2 (März-April 1896) · p. Seite 58

58 der ungenauen hebräischen Wiedergabe der betreffenden Stelle in dem Jeziracommentare Jehuda b. Barsillai’s (ed. Halberstam, p. 209) anführen. InM. Lambert’s Ausgabe des Originals (Commentaire sur le Sefer Yesira, Paris 1891) befindet sich die Stelle auf S. 31 (in der franz. Uebersetzung S. 52), zu Jezira 1,4. Die Stelle aus Abulwalid’s Wörterbuch (Art. ברח) hat Harka^y (S. 6 unt.) nicht ganz genau übersetzt. Die Worte מתולד מן תקאטע דאירתין (Saadja hat:מויצע תקאטע אלפלכין) giebt Ibn Tibbon (ס׳ השרשים p. 78) mit מהילד מהפסק שני עגולים wieder, wo ״) מלי^הקsich schneiden“) zu lesen ist. — In Israeli’s Jesod Olam wird die Identificirung des biblischen Ausdruckes נחש בריח mit der Himmelsaxe als These der Mystiker bezeichnet (II, .1, p. 16 c): והקו הישר הנמשך בחללו [של עולם] מקוטב אל קוטב ועוכר על מרכז העולם יקרא בריח העולם ובעלי הסודות יאמרו עליו כי הוא לדתן נחש בריח שאליו רמז הכתוב באומרו ברוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח. Vielleicht bedeutet בעלי הסודות hier nicht Mystiker, sondern die Männer der astronomischen Wissenschaft. Vgl. die Anwendung des Wortes סוד bei Abr. Ibn Esra (Steinschneider, Abraham Ibn Esra, .S. 86). Bei Abraham b. Chija, S.Haibburl, 2 Anfang, heissen die Himmelspole בריחי הרקיעי (mit dem Zusatze: או מסמרות הרקיע); jedoch bemerkt er dazu, die Bedeutung des Wortes בריח (Riegel) lasse es zur Bezeichnung der Axe geeigneter erscheinen (אלא שמשמע בריח נותן טעם בדבר שהוא הולך מן הקצה אל הקצה . . .) Hier erscheint der biblische Ausdruck בריח bereits zum astronomischen Terminus erstarrt. — Ich erwähne nur noch, dass Saadja weder zu Jes. 27, 1 noch zu Hiob 26, 13 in der Uebersetzung von נחש בריח die astronomische Auffassung zur Geltung bringt. Hingegen hat Moses Ibn Gikatilla in der Uebersetzung von Hiob 26, 13 (Hs. Oxford, von Ewald nicht gebracht; mir liegt die Abschrift des verewigten S• Fuchs vor) ohne weiteres den Terminus נוזהר (—hebr. ^)angewendet. Er übersetzt den Vers so: ובאמרה קבב ״ .אלאפלאך ואבדעת ידה גוז[ה]ראתהאDurch seinen Befehl wölbte er die Sphären und seine Hand brachte deren Drachen' hervor.“ Er erklärte also שפרה von שפריר (Jer. 43,10) und חוללה nach ותחולל, Ps. 90, 2. Ibn Gikatilla’s Gegner, Jehuda Ibn Balaam erklärt, zu Jes. 27,1 (Revue des Etudes Juives XXII, 52), gegen Abulwalid polemisirend, die astronomische Erklärung dieser Verse für absurd. L.evi b. Gerson erklärt, zu Hiob 26, 13, נחש בריח mit ״Milchstrasse“.—Es mögen nun die beiden Excurse aus Ibn Parchons Maehbereth folgten, nur von einigen Anmerkungen begleitet.