Hebraeische Bibliographie · 1865-07-01 · No. 46 Juli-August · p. [Seite]

79 «97] cularis gemeint, woraus die Alten die Fensterscheiben machten; desshalb heisst es bezeichnend מחזית של מלכים* weil derartige Fenster nur in den Häusern der ,Grossen anzutreffen waren. — Ibtd S. 68 lässt sich die alte; Lesart vertheidigen, die eigentlich heissen muss: נבל חבל ר״י אומר. יחללו*ויק נ טרו אוחך .Hier wird das verb. ^3נ^ל ךן in der Bedeutung des Fiel und Pual genommen wie z. B* תנבל כסא כבודך; &»h«r bemerkt r. josua ganz richtig יחללו ויקנטרו אותך, d• h. au wirst entwürdigt ühd behelligt werden. Hingegen nach“ R. ElieSer: ינבלו וינשו־ץ א וחם כחאנ ח וו שעליה נובלוח ^st es auch in der Ursprünglichen, Bedeutung des Kal zu erklären. Jalkut emendirte aus Onkelos: 3 ,22 — ,ילאו אוחך Bl. 96. גנבים 4 הם ובו/ מפני שאמרו שמן אינו מקבל מכל לפיכך טושחין המלכים בו hü* ist blos eine einfache Verbesserung nothwendig, und die Stelle, ist klar , nämlich anstatt muÄ נבל °der נכלא , Betrug, dolus, gelesen werden, d. h. Oel duldet keinen Betrug, keine fremde Beimischung. — Besondere Rücksicht verdient die dogmatische Terminologie; wir Wollen auch daraus einige Beispiele hervörheben: S. 52: מקדש ד' חביב ב״ה״מ לפני מי שאמך והיה העולם כשברא ה״קב״ה אח העולם לא בראי אלא כמאמר שנא' בדבר ד' שטים נעשו, כשבא לביה״מ כביכול סעולה לפניוu Die kleine Differenz mit der Miscbna Aboth: בי' מאמרות נברא העולם verdient allenfalls Bekchtuüg, und wie es scheint, hat dieser Spruch zur bekannten Stelle des Johannes: ״Im Anfänge war das Wort6 u. s. w. Veranlassung gegeben. — Gegen die Antropoinorphismen der Bibel bedient Bich die;Mechilta des Ausdruckes לשכך האוון. So z; B. S. 73: מ< נותן כה וגבורה בארי? לא הוא! אלא הדי.אנו ממין אתו׳ לשכך וזאוון. Ia den 14 hermeneutischen Regel des Galiläers Jose mit andern Worten wiedergegeben. *— Zu den verschiedenen umschreibenden Gottesnamen gehört: S. 30: ארון של חי העולמים (Daniel 12, 9), doch durfte hier der Sinn sein: der Lebenserhalter der Welten; S. 61: רכון כל המעשים * S. 73: ,ולא ילל הכבול* למטר . Man findet ferner deh Ausdruck: ״Die Herrlichkeit״ (Gottes) für שכייה häufig im Sifra (ed. WeiSs 4) החייח אען רואות אח הכבור . Schlüsse theilen wir noch eine Variante Landauer’s (Litbl. des Orient 1845 C0L 183) mit, da die Stelle S. 61 sehr dunkel ist: ויקרא שם המקום מסה ומריבה ר״א אומר ד המקום קראו שסה ומריבה, מכאן לבי׳ד הגדול ביה D)pÜ י® •שיקלא Eheser erklärt hier מקים a*8 Subject und nimmt das Wort doppel-! ויקרא המקום את שם המקום Möge Herr Weise für seine vielfachen Bemühungen und Opfer reichen Hohn einernten! (D. O-m.) Wir fugen der obigen Anzeige noch folgende Bemerkungen des Hm. Berliner an: S. iS zu Exod. 12, 16 לא יעשלו בהם war die abweichende Lesart, Welche der Verfasser des (inir augenblicklich nicht zugänglichen) 1 ברכי יוסףn הל' שבת im Kamen des ל״'ו מטלאני bringt, zu beachten. S. 15. Der Vers aus Ez. 43, 8 lautet בתתם ספם את סכי• s. 16. Die richtigere Belegstelle für לד' האמירך haben Jalkut und Raschi zu 5. B. M. 26, 18 in dem Verse והייתם לי סמלה• BL 17. Zu!בי א*[ ביר war Jalkut Ps. 105 zu citiren: die dort aus Mechilta gegebene Erklärang, in unserer Mechilta fehlend, findet sich noch in der grossen Pesikfa, im Midrasch Vajoscha und in Raschi zu Exod. 12, 3Q. S. 21. ln der Kote & durfte auch der Hinweis auf Raschi zur Stelle, nach der die Mechilta zu corrigiren wäre, nicht fehlen, s. 23. Note צ ßoB wohl heissen פסיקתא דר״ט פ' צו anstatt תרומה• S. 35. Note י ען»• S. 39. Note י|. *n der Leydner Raschi-Handschrift Seal. 2, welche ich bei meiner, nunmehr druckfertigen kritischen Ausgabe des Raschi-TeXtes vorzugsweise benutzt habe, liest man in Raschi zur Stelle סגנוניותr übereinstimmend mit Tanchuma und Aruch. letzterer erklärt es להוא עני[ חכמה ודעת, Während David de Lara in עיך־ ףויף das Wort )^D Biit Signum identificirt und mit נס וך־^ל