Hebraeische Bibliographie · 1865-05-01 · No. 45 Mai-Juni · p. [Seite]

שבר טצנוחיו [ציל טתלעותיו5)] ואח״כ בפי׳ החור □ אשר לו ־שטו אדון הבפירות הניעו עד עפר והפיל ה־טוחיו וצוה בקנס נידוי בבל איטליא שלא יקראו פי׳ ספר התורה יען יצאו למינוח חיו או לחרבות רעה בדעותיו ובלשונו היפה ובפרט. בידיעה האלהיח פרש׳ בתועלת חייו(?) ונתקיים זה זמן רב, ב״ב היה• מקנא לחירח ה' התמימה, ועטי המיר כבודו כי לאיש הזה הסתירו קלונו ולא דברו עליו הכוכים ורוממוהו בקהל עם ויהללוהו ולא גרשוהו מהסחפח בנחלת ה׳ וכו'. Man sieht, die Theologie kann ohne׳ Bannstrahlen nicht fertig werden! ׳Gegen הנרשוני vgl. auch חהלה לדוד Bl. 24 u. sonst. Bl'. 146b: ואפי׳ טטשפטי ה-כובבי׳ עשה הרמבין אנרח א׳ ואומר שהכם דברים אטתיים ושאסור לבחור6) ננד משפטי המזלות ■בחנם וכל זה וזבל וריק לדעת הרב. B1. 153 liest man: ואני ראיתי (sie) בירושלמי מפרש כנץ ספרי ׳ן יענה אות□ הספרים שהם חיות והבלים וכמיש הרב בפי' המשנה שהם ספרים טלאים תעתועים וכו׳. — Bl. 153b : □ואלו הם כלם ספרים של אבוד זמן שהם מיוחדי בדמיונו□ והיא היא מלאכת הדברים שהנוצרי□ החתילו ואת• המלאכר־ז ול*י* הישמעאלים ווה בי דתם היא נגד השכל ולכן י וחג י המדקדק שוכר הרב בכוונה הכניס בפילוסו' שד־, ארסטו קושיות וספקות ד^קייס דחו שהיה קדטון סמוך לפילוסופיה (&») והיה דק השכל מאד עד שתראה שכל מחלוקת ב׳ר בח׳ [בשמיני! מהשסע בארוך אינו אלא עם יוחני המדקדק וא׳ב הוא היח מהראשונים שהצמיחו מלאכת הדברים בעד רחם מה שלא הוצרכו לוה הישמעאלים שאין דחם נגד השכל אלא שישר□ בעיניהם הדרך ההיא יותר מרקי הפילוסוף• Die Widersprüche des Johannes gegen Aristoteles widerlegte schon al-Farabi; wenn ScJimölders (Documenta S. 60) bemerkt, dass Philoponus von Casiri nicht genannt werde, so hat er die Identität mit dem Grammatiker (Essai p. 131) ausser Acht gelassen; unter Farabi fehlt freilich der Name* Johannes, den Ibn Abi Oseibia nennt. Bl.156 ׳b: ואני פירשתי בילדותי שהיא [ריל חכמה יונית] מיש בתלמוד ממשלי שועלים ושיחת שדים ושיחת הקלים [צ׳ל דקלים] והיא (sie) בשבחי הב״ו רגילה עוד היום בין השרים בלשון הנוצרים. Der Vf, citirt (Bl.!09) sein ימכתם״לדוד und (197b) שהספירות ה□ הם האלהות לסי דעת השקועים בזאת החכמה7) כמו שיחדתי לכל זה מאמר מגן דוד שטו - es folgt hier viel Kabbalistisches. — Wenn der Heransgeber des תחלה לדור Bl. 97 sagt: יספר מגן דוד פירוש מורה הנבוכים, so ist׳ das nicht mit Carmoly (]Bist, des med. p. 134) als Ein Buch zusammenzufassen; unsem פירוש ארוך לס׳ המורה citirt der Vf. in תחלה לדוד BL 12 (vgl. Carmoly, Fam. Jachja S. 22), und daselbst 85 ספר 5) vgi bi. 2b: p ולכן אלו קנאו לה, קנאה גדולה ובפרט החסיד ר' ש •ט שיט בם׳ האמונות שלו וכיוצא בוהעשה אדוני אבי ויל שעם כל פלסופוחו ועמקו בחקירות כאריה ישאג לערוץ אנוש מארק המינוח ולשבר מלתעות ההורסים וב׳ נציל ושיני!! כופרים נחעו בספרו הקדוש פי׳ התורה ביסודותיו ודרושיו וכו׳. 6) Mein Excerpt ist undeutlich; die מבחרים Electiones bilden einen Zweig der Astrologie. 7) Vgi. zu Ende (Bi. 249; שלא גלה אלה הסודות כ״א לעבדיו השקועים בחכמות מאמר הייחוד "* ■« האלהווז S. 14, u. לשוקעים (צ״ל לשקועים) בחכמה ובהך־גל in dem anonymen Commept. über den Kanon, Kap. 1 vom tulse, Cod. München identisch mit Oxford u. Leyden 39.