Hebraeische Bibliographie · 1865-05-01 · No. 45 Mai-Juni · p. [Seite]

64 48. (106) דרןעוים מרם׳'ע מפא נ ו Homilien des Menachem Asaija de Fdno. [Gehören sie nicht eher in die Rubrik Kabbala und sind . ein Theil der עשרה •מאמרוח? St.] Pap. in fol., 180 BL, rabb. Schrift des XVHI. Jahrh. 49. (86)דרשה על שבועות לר' אברהם הכהן &<>**&*zum pfngstfest Von Abr Koken, y. J. 1534; angehängt ein Gebet des Nachmani.< [MS. Mich. 289; Catal. p. 2826. &£.] Pap. in 4., 2 Bl., rabb. Schrift. - 50. (24) חנוך לנער להרבר' יצחק ברכיה מפאנו tlomilie aber Unterrieht •und Erziehung von Isak Berechja aus Fano, Rabb. in Lucca (?). « [Is. Ber. (b. Jehuda) aus Fano, Rabb. in Lugo (לובן) im Kirchenstaat, bl. 1736. Die'Homilie erwähnt Bart. bei Wolf; sie liegt in Padua in der weggeschlossenen Bibliothek Ghirjondi's, der den Schwiegersohn Menachem Asaria’s als Aiitor angiebt und dennoch den jungem Homonymus contündirt, s. Catal. p. 109.6. Die Sache ist noch unklar. StJ Pap. in 4., . . BL, rabb. Schrift des XVI. Jahrh. 51. עיץ הקורא להר׳ דוד מסיר(.1) טטנטובה Commentar über den Moreh von Messer David [&. Jehuda genannt Messer Dean]. Epigr. עין הקורא שחבר הר' מסיר דור ממנטובר־־־ז על הטורה נבובים,יום שלישי לחדש חשדי שנת חמשת אלפים ומאתים ושש וששים לבריאת עולם ... בסלוניקיא... Pap. kl. 4. ... B1., geschrieben in Salonichi, Herbst 1535, [Von diesem.interessanten, u. A. auch gegen AbravaueljD 01 emisir enden Werke, ist mir nur noch die HS. Reggio (jetzt in Oxford) bekannt, die leider sehr nncorrect ist; s, HB. 1859 S. 86, Anm. 1. u. Add. zu Catal. p. 867. Den Art. von Reggio habe ich nicht mehr!zur Hand. Es mögen hier einige Stellen aus HS. Reggio folgen^ Bl. 129 inacht er den Gegnern des Maimonides den Vorwurf, dass sie des Gersonideö schonen: ־ ־ נגד מלחמות ה׳ לרלב׳ג אשר;בו ודאי לחם עם השם-?) שהיה p שלא עשו ראוי ל ה שרף מרוב כפירותיו בכל הפנות התוריוח ובפרט שדבר טח. שדבר בפרסום ובעוות מצח וגלה פנים בתורה שלא כהלכה שכפר בחרוש העולם ובנסים ובידיעה הפרטית כטו שיודע טי שרגיל בספרו הנובר, ואפי׳ כפילוסופיא טעה כי רצה בגאוותו לעשות פילוסופיא חדשה והעיז פגים לדבר נגר אריסטו וב׳ר בהבלי הבליכם פטו שחשב לעשות תלטוד חדש שלא נמשך הדינים אחרי החלטוד רק אחרי שרשיס וביאורים שחדש במצוות כטו שביאר בהקדמה. ראה עד היכן הגיע עוותו וטעה בחכמה כטו שטעד־ז בתורה כט״ש ב׳ר בסוף הפלח ההפלה נגד אבו חטדי) ויש לי בוה ספר טיוחד נגדו אפי׳ בחכמה. כמו שקרה לר׳ יצחק ׳ן לטיף מם׳ [צ*ל בספר] שער השטים ושאר ספריו שדבר בהם נגד הרב2 3 4) שאינה (שיי») לא לפי הפילוסופיא ולא לפי הקבלה, ובאמת וכור האיש ההוא האלהי הרמי הכולל ארוני אבי ו״ל טעם עומק פ־ילוסופוחו היה כי׳ב חסיד שפנוחיו החוריות שהשפיל האיש הנזכר על ארץ בכל דעותיו ובפרט ב^לוסופיא 2) Das schreibt er dem Schemtob nach (HB. II, 82). 3) Nach derselben Quelle auch Albalag (Chalu% IV, 86) über Maimonides. 4) Lathif spricht überall, auch in der Vorr. zu יש*ה grosser Hochachtung von Maimonides und dem Moreb, obwohl er selbst mit der Kabbala coquettiri