Hebraeische Bibliographie · 1865-01-01 · No. 43 Januar-Februar · p. [Seite]

?2 וחוהיר (Hagahot Ascheri zu Bfttra, c. 5, § 11), Eben so R. Aßeber zu Biccurfm c, 1: ובן מוסק בספר הזהיר , 11. Meir Rothenburg in 8) 38 § הלכות שמחות. N. § und 93 תניאb): וכן גמצא כהלבוח קטועות ובספר [ו)החזיר. 12. Aaron hacohen' a. a. O, f. 98 c, § 13, über die Posennenstpsse am Neujahrfegte: וב' הבהיר כתב, wo also das Buch Bahir (Ritus S. 28, Anm. m) gestrichen werden muss. 13. Eisak Stein (gest 19. Sept. 1495 in Regensburg) bemerkt zum Semag f. 294a, dass Einige dieses Buch irrig הזהיר nennen[, eg heisse והזהיר, und so laute dessen Name bei Rokegch § 80 Ende [fehlt in ed.], Meir Rothenburg 38 § שמחות u, Ascheri בל הבשר [s. oben N. 6]. Mit Mose de Coucy [N. 6], Ascher [N. 6, 7, 10], Taschbez [N. 7], Zidkia [N. 1], Col bo und Jerucham [N. 7] zusammen sind es mithin 19 Autoren, die in dem Zeitraum von 1Q60 bis 1490 dieses Werkes gedenken. Ans diesen, wenngleich kurzen Fragmenten erhellt jedoch, dass dasselbe die Reihe der - י Parascha’s befolgte (N. 4) , neben Halachot u. Scheeltot zu den פסוקות gezählt wurde (N, 1, 2, 5, 11), auch Hagada enthielt (N. 4) und den Namen והזהיר nach dem Anfangsworte der Deci- ־ sipnen (N, 9) trägt, der also Wehi8hirx nicht Hagahir (znr (Jeschichte S. 57, 161), auszusprechen ist. Zur Aufhellung des eigentlichen Charakters dieses Bucheg dürfte die Betrachtung des demselben ähnlich scheinenden ffaschkem (השכם, gottesd. Vortr. S. 281) beitragen, welches bei den hier folgenden Gesetzlehrem n, Schriftstellern vorkommt: 14. Isaac halevi in Worms, Raschi’s Lehrer, ertheilt auf Befragen dem Natan b. Machir einen Bescheid über den Fall, wenn in einem geschlachteten Thiere zwei Gallen sich finden, und beruft sich ausser den Halachot Jeliudai Gaon’ß auf die שאילתות ך0פר ליקוטים) השכם Ms,)• Das Haschkem enthielt demnach Vorschriften über dag Schlachten u. dies bestätigen das Werk Hapardes (31b, אני מצאתי כספןר: השכם א״ר יהודון אסר שמואל החליד הסכין בין סימן לסיטן ופסקה טריפה כיצד יעשה וכו', der dort Sprechende ist Natan oder Schemajä), ein ungenannter arabischer Rabbi des 12, Jahrhunderts (Steinschneider in Geiger’8 Ztsch. 1862 S. 306, 309; 1863 S. 76, 77, 79, 80), Jegaia de Trafii (המכריע No.. 10);'ובעל הלכות גדולות מטריף םשתי מרות ובשני סניא ריבי וכן בס השכם. Jehuda b. Binjamin harofe (הלבות טריפות Ms.: ספר השבט מרסי להו לתרי סמי ריבי יוטריפה). 15. Iwßc Giat in den הלכות S, 10: ובמדרש השכם וקודם שיקדש אין .ממחין ארז השלחן טה טעם שבחחלה מקדש וכר׳ 6 נ. Joseph Kara im Commentar zu den Worten טבע משפטים in Kalir’s זכר -תחלח (Neujahrfest) führt die Sielle aus der Parascha משפטים an : ־.שכשהדימן נעשין בתיקונן הם מעכבין ארבע שפטים 17. Ein Commentator der Selicba חנינו citirt ebendaher zu :להתערב אמר דור רבש״ע אם אין אתה עורבני: מי יבול לערבני; s. Midr. Ps. 119.