Hebraeische Bibliographie · 1865-01-01 · No. 43 Januar-Februar · p. [Seite]

21 denön in Tanchuma übereinstimmend, wie z. B. aus der Vergleichung des Arueh (שגי) mit Rokeach (§ 209) erbeilt. Die מחיבות kennt vor Isaac. aus Marseille das Hapardes (21 d.). Das Werk המקצועות kennen Ephraim b. Jacob (Rga. Meir Rothenb. ed. 3 St. 318), Elieser b.׳ Natan (ראב״ן) , Elieser halevi (ראבי״ה), der letztere nennt es bereits nach R. Chananel (א״ו Th. 1 § 615); Isaac aus Wien jedoch, bei welchem es in den gedruckten Theilen 20 bis 30 Mal angeführt ist, fügt in der Regel keinen Verfasser-Namen hinzu, vielmehr wird an mehreren Stellen R. Chananel als ein andrer neben dem מקצועות und Th. 1 § 79 selber darin genannt (vgl. Rapoport!ר״ד Anm. 36).—Was nun das והוהיך anbelangt, so findet sich seine Spur bei folgenden Autoren: 1. Jehuda hacohen verfügte mittelst Bescheides, der sich auch in seinem Rechtsbuche befindet (kurzes 25 אמרכלa), dass wenn Neumond Tebet am Sabbat ist, die Neumondsu. nicht die Chanuka- Haftara eintrete (Hapardes 61c, Zidkia שבלי Ms. 190, ed. 51). Seine Worte lauten ובהלכות פסוקות; של ספר הזהיר מצאתי סיג לדברי שהפטרה ר*ח קודמת. Das Gegentheil bestimmten Jehudai׳s הלכות פסוקות (Rga. der Gaonen ed. Lyck S. 18, vgl. Hapardes 60 d, אין Th. 2 § 394) und Amram’s Siddur (79 ראב״ן d). 2. Katonymos aus Rom (über Ehebündniss vollzogen von einem Knaben, Hapardes 22 a): ואף הרב רבייו קלונימוס מרומי נ״ע, פוטרה בלא גט+ — ומראה ראיה בשאילתות דרב אחא [ו]בספר הוהיך. 3. Natan ft. Machir [s. Hapardes 21d] fügt obigen Worten hinzu .ואנכי עיינתי־ בספר הזהיר ולא• מצאוזי גידמת ובו' 4. Pentateuchischer Commentar in cod. München 5. a) zu Exod. 30, 13: שכן זר. עולה בגימטריא י״ב במדרש הזחיר מצאתי כן. Dasselbe in Jalkut Exod. 105 d. b) zu Deut 7, 5: זה אחד מעשרה שמוח הנקראות עבודה זרה. כך נדרש באגדת. הזהיר פרשת קדושים. Beide Stellen" hat Herr Berliner im Israeliten 1864 S. 48 mitgetheilt. 5. Elieser ft. Natan: die Trauergebräuche betreffend (§ 16) ועיינתי בהלכות גדולות ובהלכות קטועות ובספר והוהיר ומצאתי בכולן ב^שון אחר. 6. Tosafot (Chullin 106 b), vielleicht R. Tarn, auch Tos. Menachot 37 a: aus dem והזהיר über das Händewaschen. Dasselbe in Semag Gebot 27 und bei Ascher zu Chullin c. 8 § 11. 7. losafot Menachot 109a (u. hieraus Taschbez 196 und Ascher zu Megilla c. 3 §19): בספר הזהיר כתוב כהן שהמיר דחו לא •ישא אח כפיו ולא יקרא ראשון ובל'. Derselben Meinung, die von R. Gerschom bekämpft wurde (dessen Bescheid in א*ז Th. 2 § 412) war Natronai Gaon (Hapardes 26 b, 13 שבלי). Dasselbe in Aaron hacohen 109 א״חc § 16, Col bo, 128 f. 143a, Jerucham אדם 27 וחוה d, wo bei allen dreien הבהיר statt הזהיר. 8. Elasar aus Wbrms. s. unten N. 13. 9. Isaac aus Wien: ודל הזהיר והותיד הקב״ה אח ישראל שישמרו את השבח וכיון שמרליקין נרות לכבוד השבח אסור להם להדליק אלא מבעוד יום א״ז) וכד Th. 2, S. 7, 11 § ערב שבח.) 10. liishia (מהרי״ח) über die Benediction des Proselyten: וכן פוסק