Hebraeische Bibliographie · 1864-09-01 · No. 41 September-October · p. [Seite 117]

115 Mmdi.. 246 bi. 67b beginnt: p צדיק המכונרה p שלטה p אמר יצחק א לא חד ב ספרדי לבקשת אוהב המצאתי כלי,אמצעי. . ,. . וכן שמו. הממו צ.ע, die,!•..Pforte;beginnt: בוכרון הרשמים אשר בכלי הכלי לו טבעת וקרם. in dpr *,,ersten“ Epistel der HS., in Meseritz wird das Instrument für besser ausgegeben als das des Zarhali (für לזה קאלי fies לורקאלי!) und der Christliehen *Instrumentenmacher. ,Der Best der Beschreibung ist verworren; da aber von 3 Pforten über Astrolab die Bede zu sein scheint, so gebe ich hier die Aqfangs- und Schlussstellen aus einer ähnlichen anonymen Schrift in .Cpd. Müiich. 246 Bl. 38 : השמים מספרים כבוד אל . . לפיכך יש לעשות לשמש אהל.. ווה החלי במעשה אהל השמש. מאמר עשיית.כלי תאצט-רלב והוא נחלק לג' שערים וכל שער מהם נחלק למלאכות משונות התלויות• בו וכמעשהו. השער הא׳ בעשיות אחורי הכלי הנקרא כחפים ונחלק לג׳ מלאכות. •השער הב' בעשיות הלוחות אשר בפני הכלי והוא נחלק לה' מלאכות. השער חג' בעשייה אחורי הכלי והם כתפי האם. המלאכה הראשונה בעשיית .גלגל המגלות בכספים כשנרצה וה נעשה שטח אחד עגול של נחשת או של זולתו , . י. (סופו). יצטרך להשים בו דבר שיכריעהו לצד האחר.ער'שיכוין החוט היורד לקו העוטר. יעמוד חי לפני השם ית׳. נשלם כל המעשה שבח לאל ית' וית'.לברו. — Die HS. in Kowno ist abgeschrieben und namentlich die Theorica mit Randnoten versehen von Manoach-HendeJ (b. Schemarja); in des Letzteren Anmerkungen zu 0' הגלגל (HS.Opp. 1663 Qu. Bl. 34), liest man: עיין בטי אור יק א יריש דף ע*א בנליון wo also auf jene Randnoten hingewiesen wird. 4. משפטי הכוכבים von Jebuda b. Salomo Koben nach Ptolemäus (quadriparlitum), Ali [Ihn Ragialt) und dem Perser Albumasar (wie es heissen muss) d. i. Abu Maascharל ist ein Theil des למררש החכמה der sich auch in«andern HSS. findet, z. B. bei Dubno S. 58 n. 17י.4 י jetzt Mich. 516, ׳Wien/(Gold. Ki 38)VS«. oben N. 40 S. 63 A. 2. Höchte nunmehr Genaueres über die besprochene HS, von einem Sachkundigen mitgetheilt Werden. Annalen der hebr. Typographie von Riva di Trento. Unter dieser Ueberschrift u. dem Namen E. Carmoly enthält 3ie Zeitsehr. Ben- Chananjä N. 32. einen Artikel von 7 Spalten, enthaltend Notizen über den Cardinal Madruz,. Ottolenghi u. Marcaria, Ausfälle auf Ghjrondi, Wiener, und den ״berüehtigten Katalog-Fabrikanten ,Steinschneider“ im Art. ״Jüdische Typographie,“ und eine Aufzählung von 34 Druckwerken. ״Sollte diese kleine Arbeit sich des Beifalls der gelehrten Welt erfreuen,“ so will der Vf. auch die druckfertigen Annalen von andern Städten veröffentlichen. Die gelehrte Welt, welche den bodleianischen Catalog besitzt, weiss, dass der Index der Druckorte unter Kiva auf Jacob Marcaria verweist, und dass dort (p.2927 ־) sämmtliche 33 Drucke in derselben Ordnung auf gezählt sind, und zwar n. 10 richtiger 1558, n. 26: 1560. Ich beginne dort mit den Worten: ״Jüd. Typ. p. 46 n. 15 cir. 15 libri numerantur, necpie illi omnes Anno exacto.“ Der Art. Jüd. Typ. ist auf Grund eines von dem mitunterzeichneten D. Cassel hauptsächlich aus Wolf excerpirten Verzeichnisse angelegt, im J. 1850 ausgearbeitet, als ich erst einen Theil der Bücher in Oxford gesehen, von D. Cassel stylisirt, wie das Jeder S. 21 lesen kann, der von der Perfidie jener Ausfälle sich einen rechten Begriff machen will, in welchem die Frechheit so weit getrieben wird, mir vorzuwerfen, dass ich behaupte ״ Christophil sei einmal Mordechai genannt. “ Zu diesem Zwecke wird der Anfang der betr. Stelle fast unmerklich gefälscht; die Klammern und la-