Hebraeische Bibliographie · 1864-09-01 · No. 41 September-October · p. [Seite 116]

112 peller hehr. Uebersetzung: I) Die Theorica des Gerard von Crerhöna,'dem jüng, (auch G. von Sabionetta genannt) heisst עיון הכוכבים המשרתים in der Uebersetzung des Jehudä b. Samuel Schalom (wahrsch. um 1450, vgl. vor. Jahrg. S. 90 A. 6), der andere (Jebersetzer ist mir uoch unbekannt. Cod. Reggio 42 bi. 108-16 beginut: גלגל יוצא מרכז. »ו מסלול או יוצא יהראות או מתחלף המרכו הוא אוחו הנלגל אשר .. Cod. Munch.: הגלגל היוצא המרכז הוא אשר אין מרכזו מרכו העולם; beide haben keine Vorrede der Uebersetzer. — II) Die Uebersetzung der Theorica des Georg P[e\urbach (starb 1461-65), welche dem Comm. des Mos. Isserls zu Grunde liegt und den Titel durch מהלך הכוכבים wiedergiebt, beginnt mit dem Vorw. des Uebersetzers, anf. טי שם בטוחות חכמה, das Werk selbst: נמצא לשמש ג' גלגלים. — Mos. Almosino schrieb ein zweitheiliges Werk: 1. בית אלהים (*. Jahrg.V s. 148), 2. העתקת עיון הכוכבים המשרתים לגורגו פרובאגיו ונקרא שער השמים, nebst Commentar; die Uebersetzung beginnt: השמש יש לו ג' גלגלים• Dass das Werk des Purbach schon 1460 hebr. übersetzt sein sollte, wäre nicht unmöglich und interessant. Eine einzige Anfangszeile der HS, batte uns Sicherheit darüber verschafft. 2. מספר הכוכבים von Abraham bar Chijja, dürfte ein Fragment des חשבון המהלכות sein. 3. אגרת כלי חמדה von lsak al-Achdab (vulgo Alchadib, vgl. vor. Jg. S. 145 A. 2). Hier ist die Beschreibung sehr unklar oder schlecht abge-f druckt, und scheint der Titel irrlhumlich auf verschiedenartige Abhandlungen bezogen. Der Verf. spricht von seinem in Syracus (במדינת סרקוסה אשר באיי [באי .1] אסקילייא, Vgl. zur pseud. Lit. S. 15) im J. 1396 erfundenen Instrumente^ Hiernach dürfte auch eine im Nisan desselben J. כסרקוסה סקליה verzeichnete Consteilation in Cod. Reggio 46 Bl. 14b unserem lsak um so eher zu vindiciren sein, als derselbe Cod. Bl. 24b ff. das von Jakob b. Machir aus dem Arab. übersetzte Werk über das Astrolab mit Anmerkungen Y0n lsak enthalt. Vielleicht ist es nicht zufällig, dass der in Syracus 1482-3 geschriebene Cod. Kat. 379 Schriften von lsak enthält, deren Beschreibung bei Assemani freilich allerlei Bedenken erregt, wie z. ß. unter 4 תבע ישראל über Quadrant angegeben wird, während die Kapitelzahl 40 und der Anfang beweisen, dass die eben erwähnte Uebersetzung über Astrolab Yorliege, wohl mit den Anm. Isa^s? Unter 2. אגרת האצטורלב (bei Wolf II p. 1249 n. 8 unter Anon.) in 6 u. 36 Pforten ״aus den Werken des lsak Alchadib excerpirt“, ist offenbar identisch mit Cod. Almanzi 96, IV (vgl. Jg. V S. 20 A. 1), zu dessen Beschreibung mir Luzzatto noch nachträglich die Anfangs- und Endworte beider Abtheilungen mittheille: החלק הראשון בעשיית פני האם הוא שתעשדח לוח אחד מנחושת — (סופו) שאם חבא לחלק גלגל המזלות לפי דרך השני או'תצטרך אליו. — החלק השני אבאר בו איך ישתמשו בורח הכלי לרעת מה שיצטרכו אל מלאכתם ווה יתבאר בשערים ל״ובע׳ה. — (סופו) וקח מה שתמצא מכוון נגד אצבעות האורך והרוחב והם מדוח (צ׳ל מרח) הגובה. תם . Vielleicht gehört hierher das angebl. astrol. anonyme Fragment in Cod. Vat. 387,5 anrangend: השער הא' אים [האם.1] הוא שיעשה לוח אחר עגול• Das von Bartolocci angeführte כלי חמרה hält De 2?om' (Wörterb. S.35) für identisch mit dem Werke über das Astrolab im Orat. Ich würde es identificiren mit dem ״mittleren Instrumente44, dessen Beschreibung in Cod.