Hebraeische Bibliographie · 1864-07-01 · No. 40 Juli-August · p. [Seite 97]

93 ond ihrer Genossen. .ומן החלקים האלה יצמחו חכטורת רבות ותקון מלאכות שהן מועילורת לבני העולם ואין החבור הוח י יכול לסבול פירושם ועל בן אנו מפרשים מהם עניני חכמה אחת לחת ממנה דמיה ■לחברותית בע׳ה. Es folgt nunmehr die •ptik mit folgendem Anfang: החלק השני מהעמוד השני מפרש .עניני חכמת המראה והוא אשר העין יכול לראות בו את. כל הדברים אשר היא מגעת אליהם והם ראוייכם להראות מכח גוף חחי ומצינו.החכמיס המעיינים בחכמות החיצוניות חוקרים על הענין הוה על ב׳ •דרכים. .האחד הוא מחקר החכמה החוקרת על המראה או הראות' ועל ערכו ועל שיעור מרחקו מן הנראה בתמונתו . . . והדרך השני הוא מחקר החכמה היצורית חוקרת על הענינים אשר הם נראים בעין איך הם נראים, ועל איוה ענין הפח פושטת• עליהם ... ואין זה הדבר נפרד משני דרכים, יכול י יהיה האור יוצא מהעין׳ והולך ופושט באויר העולם עד שהוא מניע אל הנראה וכשהוא נוגע אל הנראה והוא מתכונן בצורתו ... או יכול יהיה שיהיה אור העולם הנפשט בתוך האויר נושא. אח צורת הדבר. הנראה ומקריב אוחו אל שטח העין ואל :הלוחות אשר בעין ..... Die Optik zerfaHt hiernach in eine mathematische and physikalische. Die Mathematiker gehen yon dem Auge als, festem Punkte aus. Es folgen nun allgemeine Sätze, und zwar, sind es die ersten, der 12, welche Euclid den einzelnen Theoremen, seiner Optik vorausschickt, mitunter etwas ausgeführt:2*) ועל הטעם הוה התחילו בתחלת החכמה הזאת ואמרו (1) האור היוצא מהעין אל קוים ישרים והולך אל נכח הנראה וכל קו וקו מחם •יש נכח כנגדו מן הנראה וכרב הקוים כן רוב הנכחיים אשר כנגדם (2) והקוים האלה יוצאים מנקודה אחת מן העין ובצאתם מתפרדים ממנה אל זויח שטוחה ויחקפץ מן הקוים האלה בהתחברם יחד זויח גלומה והקוים האלה יהיו בהגיעם אל הנראה כתמונת גולכש אלוני ראשו מצד העין .. (3) וכל דבר שהקוים המאירים נוגעים אליו. הוא נראה 4) ואשר אין נוגעים אליו אינו נראה. וכל דבר שהוא נראה בעין על ווית ידועה) 1יש לו תכלית וסוף כשהוא מגיע אליו הוא נסחר מן העין ... וכל הקחב אל־ (6) העין יראה על שעור אחד . . (ס) וכל הנראה על.ווית גדולה נראה גחל zpr Namensentstellung Vgl. auch den Anfang.des anonymen Schriftchens in 73 §§ Cod. Par. 7225 A. u. Mazarin 1256 (bei Boncompagni, della vita etc. di Leonardo Pisano, Rom. 1852 p. 64): ״Arsanides ponderum (pro pondere) proportionalitatein diffinivit;* vielleicht ein Citat aus dem Buche de aequiponderantibus, welches jedoch nicht von Arabern angeführt wird. Ygl. auch סומידס hei Wenrich p. 197. — lieber die 'קףי אך^/ (HB. Y, 109) vgl. auch Libri l. c. 140 ג. Schwerlich ist bei unserem .דיטומוס an Diocles zu denken, von welchem nur eine Abhandlung über die Brennspiegel arabisch in einer HS. des Escurial (Wenrich p. 197) u. z#r. hinter den Kegelschnitten des Apollonius, so dass wohl dieselbe in dem Epigraph der oben (Afl4) erwähnten HS. des Brit. Mus. gemeint ist. Auch dieser Name scheint stark corrumpirt. Unter den Uebersetzungen Gerard’s erscheint ein ״Liber tidei de speculo tract. I;״ in der pariser HS. Suppl. 49 f. 84 (bei Libri L c. I, 298): ״Serm.o de speculis, editus a Tideo, filio Theodori.u Ohne Zweifel ist dieses das Buch de opticis, oder de aspectibus, oder perspectiva, dessen Autor bei Roger Bacon Tidaeus und Milleius heisst (Jour da n, Recherches p. 431 ed I, S. 861 bei Stahr). — Milleius ist Menelaos (vgl. Boncompagni, della vita etc. di Glierardo p. 63 u. dazu Cod. St. Marco 184 bei Boncomp. delle vers. etc. di Platone Tiburtino p. 36, vgl. oben Anm• 16). — Montucla (Hist, des־ Mathematigues I, 236 ed. nouv. An. VII) erwähnt ein von [Ant.] Gongava [1. Gogäva] aus dem Arab. übersetztes de speculo comburente [ustorio] concavitatis parabolae hinter Ptolomäus Quadri־ pari.'und eine andere anon. Abhandlung über einen Kegelschnitt 4. Bo avain 1548. Ygl. Fabricius, Bibi. Gr. IY, 178, 180. *נ) Ich benutze die Ausg. 4. Paris 1557 mit lat. Uebersetz. des Jo. Pena.