Hebraeische Bibliographie · 1864-07-01 · No. 40 Juli-August · p. [Seite 95]

m ׳tan,, iwelfcbe »von allem Dem;hairdfeln und unwiderlegliche Beweise darüher iiefe1m,lbeilen sich hi 2 Klassen 16): 1. diejenigen, welche von *den Linien (der Ebenen '(אשל בשטח) ■handeln*, wie die *Elemente (שלשים) und andre Schriften des Euclid (אקלידס) und seinesgleichen, oder von den Linien und *Flächen der Kugel , *wie ’das Buch פריחות des Tbeodosius und Menelaos •(10(חאודוסיס ומיליאוס) und ihrer Genossen, oder ihrer Veränderungen, wie das ספר הכדוד des Ants)jk08 טולקוס)ז) und ־Andrer, oder der gekrümmten העקוטים* .1‘ העסוקים)׳) und ihrer Eigenthümlichkeiten, *wie das Buch der Kegelschnitte des Apelloiitas 17)(ספדהצורוח האלוניוח לאבליגוס), und ספר הבידור והסובב אותר על צלע המעמד בחרט מסיבה אחתעד אשר יחוור אל׳* מקומו אשר התחיל לסבוב מטנר ותעמיד הצורה הוארו. בתוך לבך ותבע המעשה. והגולם חחרוט הוא הדומה לפרי האלון והגזלם נוצר ואם [אם! אחוז מעמיד כתוך החרם צלע אחת. מצלעי משלש שהן, נפרדות בו על‘ וויח נצכוז .. וטצורה וזואת תבין, ׳תבנייח* הגנלם! היאילוגי. im hebr. Eujciidvheisst der Kege!(מחודד(ח) מעוגל. (ענולה oder מהורדה האצטוונה העמלה; Naseir^dDm «hat אלמכרוט אלמסתדיר u• אלמכרוטא1לצנוברי (letzteres *anch die arab. HS. des Brit. 1Mus. 416, XVI, p. 208 des Catal.), d. h. palmenartig, . wie Mer אלוני, u.ספר הנדרים מיג .אלמכרוט אלאסחואנה אלטסחדירה (B1.29 ea. , Ber1in),i8t מדורית, וממד וטהוווזר aber nicht מחורר האצטוונה aus Sam. ibn ubbon’s (שב''ת) •Glossar raufgenammen. '*•) Im Allgemeinen Sind die hier erwähnten Schriften diejenigen, welche die Araber die *mittleren4‘ (מתוסטאח), d״ h. zwischen Euclid und Almagest zu lesenden, nennen, denen die״kleine Syntaxis“ 09. ,*der kleine Astronom“ der Griechen .entspricht; s. GartXy De iriterpret. et explandtor.'Euclidis p.l, Wenrich, De auctor. graecor. vers. p. 205׳. Faöt *dieselben empfiehlt Joseph Ihn Aknin 1. c. (das daselbst vorkommende "אעדאד אלסתחאבה von Tbgbit 'banctelt von den *befreundeten Zahlen“ s. zur pseud.jLit; S.41, 78, 94; HB.T,29ז Z.12). Die.meisten wurden «pater hebr. übersetzt, s.Cod. Uri 43!, A3, 440 u. D.M.Zeitschr. VIII, 382; .טולוקוס Vat. 400 (Chwolsohm, Ssab. I, 558.) י.ס Grat. 18273. 1^) Da« Bnchides.Tbeodosius heisst ״arab. 5כתאב אלאכר, hebr.ספר חאודוסיוס יי«&•,בכדור ■a«8 ‘Meiwsiaos "פי• אלאשכאלי אלכריה, hebr.ספר טילאוס בחטונותי 5 הכדוריות in Cod•Vli 433 föl8‘ noch דברי קצת הקדמונים על ס׳ ט ליי ו ש ומה אמרו בתמונות. Theod. wird u. A. citirt von Jeh. b. Sal. Höhen ‘(Catal. d. Leydner HSS. S.55,, neben :י(מילאוס von b. Gerschom, Meteorologie HI geg. Anfang. Der Tit.:כריחוח in-unserem *Texte durfte aus כדוריות oder dergl. corrumpirt .sein? Heber»den ,Namen *des Menelaos 8. unten Anm. 20. 7יי) *Zu Oatal. p. 1083 11. Add. (vgl. Scheyer in Annalen 1841 S.!81) 1bemerke ‘ich, dass (in ׳der ‘HS. *Uri «438 ,׳wischen Menelans •und dem Anhang ׳(vor Anm.) Fol- •göiides notirt ist:*וכור׳ כי ביר הה" א ליי ה ה ל די תמצא פירוש א וטיו ק.י ו ם האיש ק;לץני לשני מאמרים. טארשומידיש ובאותו הספר ממיטו תמצא באור בטה שנפל.' [Butodus] הספק בהקדמה האחרונה מספר• החרוטים ויהיה שעורם. כמו ארבע, נייריס ס:4 הדורוטלם- 8*41 .מאלה wird cititt in reinem G.omm. über die Einleitung des Euclid *in ׳Cod. ־Münch. 01!־(L. 00), betitelt: באור פתיחת, זה המאמר אל הפילוסוף השלסנסזרה; צדק■ א ב א מרי,; —r ״־ מאמר הראשון טס׳ אבולינום־ בחרוטים«a citirt in Cod. Münch.^‘90 Bl.. 62; (ich vermuthe, dass dort das ס' המלכים des Kalonymos).;Iu unserem God. :36 hat der spanische Annotator zum Titfcl des Euclid bemerkt : והר״ם במורה ח״א פע״ג קורא! אוחז* ספר החרוטים! — auch Anm. 14 u. 18.