Hebraeische Bibliographie · 1864-07-01 · No. 40 Juli-August · p. [Seite 94]

hebr. Uebersetzung in demselben Codex zu finden ist. Die nachfolgende Analyse soll hauptsächlich die :Terminologie anschaulich machen. Unser Vf. geht zuerst vom Concreten zum Abstracten; Körper גולס, Fliehe פרוש וקראו לו• בשם הזה מפני שהוא פרוש על הגולם כאלו הוא חוצה. סמנו):), *im das Arab. כסיט, wähnend die Spätem שטח arab.•סטח angenommen beben, die Linie קו., der .4Punkt נקודה; dann kommen die Arten der Linie: einfach, zusammengesetzt מתרכב , טתפרד־, erstere: grade, *rund, krumm ,עגול ,מיושר עקום; die Winkel;זויזח sind: flach, körperlich גולסים ,שטוחה od. גל1םה, ferner: grade ישרה »der nicht grade, erstefe rechtwinklig, (stumpf, spitz ,חדה נתחת ,נצית. Die Linien nach ihrer Lage zu einander (מדרך ישובם) *ind parallel אחד לנכח השני u. s. w. Die Flächen (Bl. 207) sind von graden Linien begrenzt oder nicht, oder von gemischten (סעזרבבים), im Verhältnis* zum Körper: grade, kubische oder gekrümmte עקמופד ,קבוב. —©er "Mittelpunkt heisst ציר העגול, Umkreis קו המקיף, Durchmesser *1 אלכסון(die andern krummen Figuren sind für dieses Werk unnölhig), Dreieck משלש, Seite צלע, da« Dreieck ist spitzwinkl. מחודד חוויות, oder -reChtw. 'נצב הו, od. *tumpYw. 'נרוחח הו. Viereck מרובע ist Quadrat, Rechteck, Raute, schiefes Parälle'lojgramm oder unregelmässiges Viereck, רבוע* ארוך ,רבוע [arab. מעויין ,[אלמחטיל w כ [arab. a***], דומה; למעויין :[arab.;מרובע נפתל ,[אלשביה׳ באלמעין t*rab. אלמנחרף das Trapez nnd אלשביהז באלמנחרף Viereck mit gleichen *anliegenden Seiten, so bei Nassir-ed-Din, im hebr. Euclid הנוטה wie hier "נפתל »für alle unregelm.]. Sämmtliche (־solche[?,) Vierecke geben 18 }Figuren1*). Das Vieleck מרכה־ הצלעות ist;Fünfeck., Sechseck •משושה ,מחומש u. s. w. — Au* rder Eintheilung der Körper (207 b) nach FJächen und ״Winkeln ergeben sich besondere Verhältnisse: die iKngel heisst ־כדור, die Eiform גולם ביצנד; der Diameter, um welchen sich die Kugel dreht (Axe!), heisst 18״בריח), Hie Endpunkte (Pole) ראשי הבריח ,;ara&.קטב] “קטפי הבריחז schon in Josippon, später bekanntlich eingebürgert]; die verschiedenen Formen 4er Eigestält sind für dieses Werk unnöthig. Von* andern Körperformen werden noch benannt!גלמי המצבור־ז Cylinder [später, z. B. im hehr. :Euclid XI, ist das arab. אסטואנהז, im Targum nur in concreter Bedeutung (Litbl. '1842 S.1821), *in *אצטואנה verwandelt und so;beibehaitenj, *גלמי החרוטוות oder גולמי אלומי d. h. Kegel [arab.;ם5ךוט,;hn hebr. Euclid מחודד] und שבח הכתר ושברי המצבות ושברי החרוטות d. h. Kugeln, Cylinder und Kegelschnitte14), ©ie Schrif- ואם מחלק, המין הזה. אתה [מונה?] לכלי צורות המרובעים הנפרדים מטנו(<י יניע מספר חלקיו אל שמנה עשר. Es •sind vielleicht •diese 18 Eigm-en der ßtigepstand des כתאב מסאחה אלאשיכאל אלבסיטה ואלכריה der 2 Söhne ,de« b. Schakir bei ff. Ch, V, 150 n.1‘0481; wornach zu berichtigen Herbelvt LV,77: ,Katab m’ssahat. Vergl. Zur pseud. Lit. S. 73. Vgl. auch ff. Ch, II, 213 (zu berichtigen Pusey, Catäl. p. 541). Vgl. auch das Vorw. zur Beilage. •י) vgl. h. b. iv s. 109 a. 4 u. ברייתא דשטואל מבריח מן. הקצה h. b. v, 17. והמצבה הואת חנזהלת בהכמח הואח׳ הוא גולם אשר תכלית ראשו וסופו(“ ענולה- והוא■ עילה־ כתבנית עגול. על העגולות האלה. והמצבה נוצרת כתוך הלב. וכף פענין־ המעשה׳ אם- אתה מעמיד בתוך החרט צלע אחד מן צלעי המרובע