Hebraeische Bibliographie · 1864-07-01 · No. 40 Juli-August · p. [Seite 92]

88 das Verhältnis* der mathemat. Wissenschaften erörtert wird, mit einer gleichen Definition (I, 7, p. 74 ed. Ast., Nesselm. S. 191, in der hebr. Uebersetz. Cod. Münch. 36, bi. 146 המספר בהעברה מן המאמר הוא קבוץ האחדים או כלל^הכמוח המורכב מהאחרים ); auch er (I, 8) bemerkt, dass die Einheit nicht zwischen zwei Zahlen stehe, auch er vergleicht die Elemente mit den Buchstaben (II. Auf.). Wie Nicom. geht unser Vrf. von der Definition zur Einteilung der Zahl in grade und ungrade (נפרד ,זוג) und ihre Unterabteilungen über, dann (Bl. 204) zu einer andern Eitheilung in מלא ועורף וחסר Ttkeioi, c. 16, hebr. Bl. 149 שזה ,חסר ,נוסף); nur sagt Abraham nicht’ ausdrücklich, dass dies eine Unterabtheil. der graden Zahl sei — was eben Nesselmann (S.* 195) unmotivirt findet,'-doch ist sein Beispiel 12, 14, 16, und er unterlässt nicht die Hinweisung auf die grade Zahl bei der Vergieichung mit den Menschen: והמשילו החכמים המספר המלא לאדם ־ ישר וחטים... כאשר אי אחה מוצא מספר מלא וחמים אלא בדרך מופלא על קצב אחד בסספר הרוג בלבד על הענין המפורש בספרי החכמה הואח אשר החבור הוה אין. נוקק לפרשו. Dann folgt (bi. 204)חלקי הטספר מדרך הקשתו (Nie. K. 17 ff.) mit der Bemerkung (204 b.)וברכוב ההקשות האלה רמו לחכמי המספר הוציאי מטנו אוח על כל גדודי עולם שהם נבראים על סוד ההקשה הנאותה. אחה מוצא כל צלעי הנבראות מוקשים בשערים על השרש הוה ושבחו חכמים המעיינים בחכמות החצוניוח ההקשה הואח שבח גדול והוא פחח חכמת הנגון ועליה נבנה כל יסודה כאשר אחה רואה בעמוד השלישי מן היסוד הוה בע״ה. Das 11. Buch des Nicomachus ist hier mit einer halben Seite: סדרי המספר בהקשת חלקיו אליו abgefertigt; der Abschnitt schlosst: ולבעלי החכמה הואח בענין הוה טעמים נאים וגבוהים במוסר הנפש וכן יש להם בענין הראשון בסדור המספרים אשר הם רבועים רמו גדול על שבח האחד שהוא יסוד המספר והוא העקר והסוד לכל בריות העולם יהיה השם המיוחד' טבורך ומשובח לעד. . Man findet also schon hier, und zwar aus fremder Quelle, die Zahl- Symbolik des Ibn Esra und selbst die Terminologie und Alteration von יסוד und סור (vgl. Sachs, התחיה s. 59, גנוי אוקספורד s. 64, Zarza, Exod. n. 24). Beinahe zur selben Zeit macht auch Jo. Hispalensis (1142) solche theologische Bemerkungen in seinem (von Boncompagni herausg.) ,, Algorismus ,a nur symbolisirt der getaufte Jude die Trinität.9) Der 2. Th., die Rechenkunst, beginnt (204b.) החלק השני חכמת החשבון ובו' אשר הקדמנו למעלה מצורת המנץ ונדחו הוא מן החכמ' השכלית... וחכמת החשבון אשר אנו באים לדבר עלי' בחלק הוה היא מעיינת במנין מדרך שהוא נופל על כל עניני העולם הזה.... Er umfasst nur etwas über 3 Folioseiten. Die eigentliche Numeration wird mit der Bemerkung erledigt, dass es 9 sich wiederholende (חוורין חלילה) Zeichen gebe und 3 stufenmässige fallend findet. Avic. behandelt jedoch die Geometrie nach Euclid noch vor der Arithmetik (Uri p. 113, Pusey p. 582). Vgl. auch die Abhand], der lautern Bruder 1 u. 6. — Flügel (D. M. Zeitschr. XIII, 601) fasst den Unterschied zwischen ״Arithmetikern“ und ״Rechnern“ nicht richtig auf. ״) Vgl. Algoritmi di num. Indorum (in Trattati d’Aritmetica ed. Boncompagni, Rom 1857 p. 2): ״Et hoc est quod in alio libro arithmetice dicitur. Quia unum est radix etc.“ Vgl. עיר סיחןן hei Lippmann zu 0' חשס l&b.־; Palquer 34 מבקען, wo der Lehrer ein ״Pythagoräer“, und Th. 2 Abschn. 6 des י ראשית חכטח welches nur eine Ueberarbeitung des 18 מבקשt•