Hebraeische Bibliographie · 1864-07-01 · No. 40 Juli-August · p. [Seite 90]

עור fr חכטת ה> aber am Rande für השעור emendirt להמנין während in Münch. 256 : השעור, aber אני für איני, was zwar einen an sich richtigen Sinn giebt, aber im Zusammenhang mit dem Folgenden überflüssig wäre. Der Verf. will sagen, dass es für die Zahlenkunde wegen ihrer Leichtigkeit und da jeder etwas davon verstehe, einer hebr. Bearbeitung nicht bedürfe, wohl aber, wie er dann auseinandersetzt, für die Geometrie. Auf diese Weise erklärte sich der auffallende Umstand, dass die erste ״Säule“ ausfiel. Die HSS. De Rossi (S. 15) und Münch. 256 (BI. 56 b) haben in der Thät nach dem speciellen Vorw. und vor der Eintheilung in 4 Pforten die Üeberschrift: ספר חכמת השעור בעורה הבורא. Trotzdem und Alledem hat sich von der ursprünglichen encyklopädischen Bearbeitung wenigstens die Zahlen־ und Messkunde erhalten, und zwar im Besitz von Michael und Luzz&ttö, ohne dass diese es ahnen konnten; ich selbst bin nur durch die Einleitung des Cod. De Rossi auf das Richtige gekommen. Die Münchener HS. 36, von deren reichem und äusserst werlhvollem Inhalte ich im Jahrg. V S. 107 eine oberflächliche Nachricht gegeben, hat mich in ihren einzelnen Theilen fast zwei Jahre hindurch beschäftigt; bei näherer Ansicht der von Lilienthal unter 7 erwähnten ״kurzen Abhandlung über Arithmetik, Geometrie und Musik“ erkannte ich mit voller Sicherheit ein Fragment des יסודי התבונה von Abraham bar Chijja, wovon möglicher Weise noch grössere Abschnitte in unerforschten Handschriften aufzufinden sind, und die eigenthümliche Stellung desselben in der *Entwickelung der hebr. wissenschaftlichen Literatur knüpft ein höheres Interesse daran. Ich beschränke mich zunächst auf eine allgemeine Schilderung des erwähnten Fragments, aus welcher auch die Autorschaft sich ergeben wird. Dasselbe beginnt (Bi. 203b): החבור הוה מיוסד על שלשד־ז עמוריס העמוד הראשון מן היסוד הראשון מחובר בחבטה המספר הנק׳ בלשון■ יון ארתמאטיקח, והעמוד השני בחכמה השיעור הנק' ניאומטריא בלשון יון, והעמוד השלישי בחכמה הננון הנקרא בלשון יון מושיקא. העמוד הראשון מפרש חכמת המנץ, והחכמה וכל חכמי האומות לומדים אותה החלה כל ,(so) הואת נק' בלשין יון ארהמטיקה החכמות מפני שדעות בני האדם מקבלות ארה החכמה הואת מילדותם, ואי אתה אותה אינה צריך בבינחה (so) מוצא אדכם שאין מבין ממנה מעט. וכל הלמד אל עור מחכמה אחרת, מפני שהחכמה הואת קרובה אל הלב וגלויה אל העינים והיא׳ מתחלקת לב' חלקים. החלק הראשון על המנץ מדרך שהוא נמצא בדעת-זעמירח צורתו בלבות■ החכמים לא מדרך שהוא בדברים הנמנים בו ועומד בנדודי עולם ובכל הנמצאים בו ואנו קורץ לחלק הוה חכמת המספר ויהיד־־ו מהחלק השני [Randn. השם הוה מפרש לה [יר' מבדיל זה החלק הראשון המעיין בכל מנין מדרך שהוא עומד בכל הנמצאות בעולם והוא טונה אותם ובו האדם יכול לחשוב כל עסקיו וקניניו ומפני זה אנו קורץ לה חכמת החשבון. — החלק הראשון בחכ:מת המספר,* הוי יודע כי המספר או המנין הוא הרבוי הנקבץ מהאחדות. ומשמע האחדות בכאן הוא ענין הנמצא באחד אשר הוא נקרא אחד והאחדות היא משכללת צורח האחד ומקיימת תבניתו, ומפני שאנו מעיינים במספר הנוצר בלב לא הבאנו האחר הנמצא חוצה מהלב ומחוך שנדר המספר הוא הרבר הנקבץ מהאחדות או מן; האחד אתה רואה כי זה האחד והאחדות אינן מספר אבל אתה אומר כי האחד הוא מן המספר והוא עקר המספר ואינו מספר וכן הוא. סופר את המספרים ואינו מספר וכדומה לו תיבות אל״ף בי״ת אשר הן׳ עקר לשון הקדש ובהן נבנה כל לשון ויובן כל דבר אמור בלשון והכם מן