Hebraeische Bibliographie · 1864-05-01 · No. 39 Mai-Juni · p. [Seite 66]

[57$ am 21. Mai im Alter von angeblich ungefähr 53 Jahren (Ben~Chan. S.453). Er edirte und commentirte kleine grammat. und philosoph. Schriften des Iba Esra in den Jahren 1827-43, also schon im Alter von 16 Jahren? [57SJ Samostz od. Sftmosc (David b. Josef), geh. zu Kempen 2. Tebet 550 (vgl. Catal. p. 2400 und Add., HB* IV, 62 N. 165), starb zu Breslau Ende April, und wurde am 1* Mai begraben (A. Z. d. J. S. 353). Er gehörte EU den letzten Belletristen aus der Aufklärungsperiode. [579•] Wolf (Jo. Christoph). Unter der Ueberschrjfl: ״Hamburgische Bibliophilen, Bibliographen und Litterarhisloriker“ enthält das Serapeurri seit 1852 eine Reihe Artikel von F. L. Hoffmarm, darunter N. 24-23 des x. J. einen sehr ausführlichen über die Brüder Wolf, deren älterer Jo. Christ, (der jüngere heisst Jo. Christian), geb. 21. Febr. 1683, als Verf. der Bibliotheca hehr. bekannt ist. Als HauptqueJle wird (S. 323) der Briefwechsel mit Fa Croze bezeichnet, dessen nicht unbeträchtlicher Theil noch hatidschriftlich in der Hamburger Bibliothek. [58Ö] II. Vergangenheit Kaiser Friedrich II. über Maimonides. Von M. St. In einer HS. der Mediceischen Bibliothek zu Florenz (Plut. 1, Cod. 50 Bl. 76 b) befindet sich nach dem Catalog Biscioni’s (p. 141 ed. in 8V0) ein ״Dictum* Kaiser Friedrich's über die rothe Kuh. Hr. Prof. Lasinio theilte uns kürzlich auf Verlangen unter andern Auskünften Uber Codices jener Bibliolhek, welche künftig unsern Lesern bekannt werden sollen, den vollständigen Text jener Notiz mit, wie folgt: קבלת (קבלתי?). ואת השאלה שאל אותה הקיסר פ ידיר י נו עיו 1ע״י?] נפבד אחד הביאה מפרווינצה העתקתי אני דוד בכמ״ר שלטה ידידיה ע״ר־ז מספד אחד כפירארה. שאל קיסר לבן א לחב וי(?) על ענין פרה אדו' שחטה על רבי טשה בן מימון היאך לא פירש על ספי המורה או (sic) בטעמי המצוות עניו פרה אדומה ואטר הקיסר שאם עטד הרב הטורה צדק על הספר שיש בידו’ מחכמי הודו שהיו 'לוקחים בזמן ידוע בשנה ובחודש ידוע אצלכם ארי ארוס והין שורפי'. אותו' וכל טי שהיה מתעסק י בשרפתו היה טמא ובאפרו חיו צוטהרין הטמאים 1והנדות שהיה הטומאה החמורה להם והיו נותנים טעם למה היה מטמא העוסק בו-בעבור שכל הורג אצלם נפש ארם או בהמה או חיה הוא טנגא אבל לאחר שהיה אפר לא היה בו דבר טומאה שהיה כמו עפר ואמר הקיסר כי על כן לקח אדון הנביאים פרה במקים הארי לפי שהיה סכנה גדולה לצור ארי ארוס ועוד כי מול שור הוא אחרי אריה ועור כי אין בחיות ובהמות בעל כח כמו הארי ואחריו השור ולוה.אמר הקיסר שאדון הנביאים לקח פרה אדומה במקום הארי לטהר בה הטמאים על דרך שהיו עושים במצרים לנדות החרטומים והאשפים ואדון■ הנביאים נתכוון לשמח העני! והזמן והמזל ■כרי שלא יוכחו זבחיהם לשער,!?לשעירים .I לשם ע״ז?] ווה הטעם טוב למבין האמת 1וסמך לרעת הרב ברוב טעמי ומונחת.