Hebraeische Bibliographie · 1863-09-01 · No. 35 September-October · p. [Seite]

m n) Epistola a! Sefior Gabriel Arias de Liorne. (S. 29, die andre Seite unpag. *F.) o) Epistola harmonica al Senor Daniel Abensur (S. 81) und Funebre Memoria del malagrado Sebastian Francisco de Pina (S. 32). p) Fpitalamio harmonico Delos (sic) Seöores Jacob Huziel de Äbilar9 y Donna Raquel Espinosa (38,34, G.) Von hier an kommt die Ueberschrift Aumento etc. wieder zuweilen zum Vorschein. Es folgt ein Blatt ohne Pag. 37,38; 35, 36; 37-40,G. 2 unpag. u. unsign. Blätter. Ein, (Forts, f.) Verkäufliche Handschriften. 5• שער כתרי אותיות הן הם עשרת הדברות שנתנו למשה בסיני ונכללו בהם חרי׳׳ג מצות ♦ Schaar Kitre Otiot über die 613 Gebote nach den Buchstaben des Decalog; von einem Anonymus. Ein ziemlicb voluminöses MS. in fol. Papier, altsefardische Cursiv. — Jeder einzelne Buchstabe des Dekalogs ist Anfangsbuchstabe eines der 613 GeundVerbote (z.b. אנכי ist נסיוןישלא לנסות האל נ;אמונה אמחה מצאוה אל א; 2 יחוד האל , שאין שני י; כהיבה מוווה) ■wird mit Gewandtheit, aber auch zuweilen, wie jene Beispiele zeigen, gezwungen, nachgewiesen. Der anonyme Vf. hat bei jeder Mizwa deren Wesen und Form, Inhalt u. Umfang nöch den Quellen der beiden Talmude und Midraschim sehr sorgfältig präcisirt, auch häufig die Quellen selbst, mit Bezeichnung der סלקים *n den Talmuden und Parascha’s in den Midraschim, wörtlich eitirt. Neben diesen Quellen bezeichnen Bandglossen, wo die Mizwa im Maimonid. zu finden. Diese Glossen scheinen aber nicht voll des Vf.’s Hand zu sein, sondern spätem Ursprungs. Bei einigen schwierigen Citaten aus dem Talm. Babli, führt der Vf. Baschi’s und B. Mose’s aus Coucy (סמ״ג) Erklärung an. Er hat. also jedenfalls lange nach Baschi gelebt. — Der Schluss lautet: הנה נשלטו בעזרה האל כהרי אותיות חרי״ג מצות, כל מצוה ומצוה מוכתרת באות מעשרה הדברורה, כל דבור ודבור, דבר דבור על אפניו. וכבר נתבאר ענין זר־! בארוכה'במפתח שעשיתי על פרשה וישמע יחח, דרשחו משם. ולפי שנשארו מכח״ר אותיות שבעשרת הדברות שבעה אותיות(1 ורתם אשר לרעך עשיתים כת'ר לשבע מצות שנצטוו ^כני נח!. וגם עני! זי, במפתח, הנובר. וידעתי נאמנרת שתשמח בכלv ומה שראוי לדקדק עליו תמצא הכרתוב בו אס בעל נפש אתה •י ואלה הן ז' מצות' בני,נח: א״בר מן החי וכר' ש״ש עריות וכו' ר״אשים למנות עלירתם י שב״נ מצווים על הדינים וכו' לקיחת מטון דרך גזלה ר״ציהה אסורה וכו' ע׳בודה זרה וכו' כנוי בברכת דתשם וכו,. Die erste Veranlassung zu dieser Arbeit gaben unstreitig der Midrasch Jitro וידבר אלקי׳ אח כל הדברי' האלה מלמד שכל המצות כלולים בעשרת הדברות und MMrasch Mischpatim עלה אלי ההרה ואחנה לך לוחות אבן והתורה והטצוה אשר כתבתי, שכל חרי״ג מצות בכלל עשרת הדברים, was auch Kasch! in der Thora mit dem Anfügen bemerkt, dass Saadia in seinen Asharot bei jedem Dibbur die in ihm einbegriffenen Mizwot aufgezählt habe. Das Aufzählen nach den Buch- 1J Der Dekalog zählt 620 — כרןף Buchstaben, Thora-Pflichten giebt’s aber nur 613, demnach scheinen die letzten Wörter אשר לרעך t Buchst.zahlen zu viel.