Hebraeische Bibliographie · 1863-09-01 · No. 35 September-October · p. [Seite]

119 אני החתום מרדכי בן הנדיב ר' מרלוי הכהן(2 ז׳ל רווגתי מרח חיגל ואני החתום עוריאל ב׳ר אברהם המכונה זאוסטאן ומרח זונתו ריעדלי טוריני לכל רואי כתבינו זה שהשכרנו אה ביתנו העומד כאן בעיר וינא. ברחוב ההולכיבם לשוק העליון הנקרא בחחלה.בירתו של מרכל דיננשפורגר לעירון קונריד שאוסברושט לפנות לו אח הכרם שמכרתי לו בשבעים זקוקים עיב גדולים על הזקוק הנקרא גראוב השוכב על הר ווארבורג ויש לנו לפנות לו אח הכרם המוזכר לעיל מכל. דין ועירעור הבא עליו הן מארטאי הן מיהודי ויש לנו לפנות לו את הכרם המוזכר לעיל כדין פיננוי הנהג במדינת אושטרייך ועבור הפיננוי השכרנו לו לעירון קונריט שאומברושט הבית המוזכר לעיל ועל זה נחננו לו לעידון קונחד:שאומברישט כתבינו זה להיות בידו לעדות ולראיה שיהיו אלו הדברים מקויימים. מרדכי בן הנדיב ר' מרלוי הכהן ז׳ל עזריאל ב׳ר אברהם ש״ל״יא. אמת החותמת חיים, שפ״ה בה’י יוספא מלכי אברהם בן החבר יונה זצ׳ל. Wien,!4. Juli 1863. __ Der Vocalbuchstabe J). Von I. st. Oben S. 45 bemerkte ich, עלר für e reicht nicht über das XV. (so lies für XVI.) Jahrti; hinauf.“ Herr Dr. Wiener bemerkte mir dagegen, dass sich diese Orthographie schon in GA. Meir Rothenh. 609 ed. Prag, des Jakob Levi 81ו, Jakob7 Weil 21,66,113,151, Josef Kolon 4,165 und sonst, ja schon ini XIII. Jahrh. in GA. des Meir 241 עברהרט (so) Eberhard, und in der Einladung (oben S. 118) ענויסהם Ensisheim finde. Ich füge noch hinzu: GA. des lsserlein n.251, wo gefragt wird, ob רעדיש mit עי״ן, u. die Antwort: פשיטאI gleich ״ נעכל ,[?רעול] רעדל ,שענלwie alle Welt schreibt.“ Es. handelt sich hier um böhmisch Hradisch (בלשון פיהמיש הרע״דיש נראה האשכנזים אינו אלא לשון ק*צודמלש1ן הביהמי (sic) דאין צריך דרעדיש שקורין בו דכך דרכן של הבהמיים להאריך המלה בלשונם בצ״י או צ״א והה׳יא ג^חלח החיבה לב מתוספת "ואריכות לשונם, dääs das släV. h einem g entspreche, brauchte der güte'Isserleiii nicht zu wissen); auch Gratz-Grätz, worüber-bekanntlich vor Jährieb eine' länge Debatte geführt worden, heisst bei lsserlein n.210 נרעץ; hingegen findet man z. B. הענדל neben 260-1) הנדלין), und אדל (83), ליבא ,(187) מרקיל ,(35) ט(דיל ,(185) יודיל ,(169) וגורל ,(7)?6לשיל (162,211 % ליב ist noch jetzt üblich) — neben טעבל ,(83) העטשל u. טעביל (das., 94,138-9), קעחל ,70) קעחרל ,יעקל in לקש יושר Münch. 207 til. 205, ßi! 26 u.’s. w.), טערויו ,(221) טערו{ויו in לקוטי ר*ש zu Ende סהרי״ל (Trevigi in der Lombardei, zu ergänzen CataU» geogr. Index n. 297), wofür טרוויו in Cod. Münclu 60 (bei Lil. 59 falsch: Treves). Dieses Schwanken geht bis in’s XVII Jahrh. und gestaltet sich nur allmälig nach Gegenden und Individuen ein festerer Gebrauch des y, dessen Anfänge erst aus alten HSS. sicherzustellen und zu begründen sind. *) Im deutschen Satzbrief sind die Namen: Mort Lehman’8 Sohn u. Drechel seine Hausfrau,. Sussman u. seine Hausfrau Samel. Der damalige Judenrichter — der die Angelegenheiten der Juden zu richten und zu schlichten hatte — war Hagen v. Spietberg.