Hebraeische Bibliographie · 1863-09-01 · No. 35 September-October · p. [Seite]

111 Ifch blitze faidöC mfr A09Zage' düs HS. Mich. S2i glaube» aber atinehnften tu dürfen, dass Hillel in seinem. IWIprF מאמר הל*ב den Commeni. des Thomas d’A^üin» vor Augen hälfe, der in 32 lectiönes zerfallt (S. 36'4J, vielleicht ohne zu wissen, wer de£ Commönlator sei;« denn ih der Ueb'erschr. (Bfßgf- Äich. 326) fahrt er fortj:,ונראין זהדברים ש:א*בוזנצר •פירשו בי רב הפרי הפירוש.הולכים אחר מונח.אבומר בספרו.בשש.»®מלמו•,אמנם;פד ■שיהיה הוא מאסר נכבד מאור על כל המאסרים שחובר במציאת השכלים חח נמזברי ,אריסטו, d> b. der grösste Theil des Comm. stimmt mit; AlfarabFs Buch der 6 Principien, w*9 sich freilich auf die Ausführungen; der Thesen selbst beziehen könnte; aber Hillei macht interessante Glossen über die Unnütze Weitläufigkeit und Ver-■ Wirrung de! ,*Cöiumentators“ (2.(מפרש)• An eine Identität mit Jehuda’s Ueber- Setzung, ist nicht zu denken £ § 11 der gewöhnl. Ausg. beginnt bei H* כל •שכל משפיל הדברים שהם .©לה מחי®!* hat הדברים החסידים אשר לא *פסליו!; jener; hat stets,פה© * diese» יעלה (.&• Catql. p.742)auch, ist׳ Hillel ilter and konnte schwerlich die Uebersetzüng, des Jehuda, wohl aber konnten beide die, *u* d; Arah, und Lateiu, geflossene des Serachja benutzten* wo Hr. H, (S. 373) einen direkten, oder; indir, Einfluss das. arab. Originals: vermutbel, Im J» 1852 ■otirte mir Edelmann* dass die׳ Uebers. des Serachja 28 שערים habe (Dukes, HB; 111* 100, zählt 29), der Anfang, lautet,: פל עלה ראשונה יותר שופעת על העלול שלה ימן העלה השנזה הכללית, das Ende : הנה התבאר:פי כל אחדות לבד האחד האמת היא מקבלה חועלוש ונבראה אלא .שהאחר האמת דההאשון ממציא •האחד האטס מועיל בלחי מקבל תועלת כמו שבארנו. וה מה שמצאנו כתוב י מאלו השערים.כנוסחאות הישמעאלים והנוצרים בהשלמתו נשלמו השערים.. Hillel beginnt: פי' .שופעת \%nftuen») כל עלה .ראשונה היא יותר אנפולט בלע׳ על עלולה או נותנת יותר שפע על עלולה מאשר תתן העלה .הכללית השנית; er hängt an seine Schlussbemerkung noch zur Erläuterung des Unterschiedes zwischen. יש und תויה ein Fragment, des מאמר המציאות והנמצא von, ״eine» Philosophen;“ in der Tifat von Aegidius, dessen de esse et essentia später von dem, genannten Jehuda vollständig übersetzt wurde, und auch hier kann ich die Nichtidentität aus Autopsie bezeugen. Hierauf folgt ein Stück (2 Seiten); . anfangend שלמות הנפש עולה בשני ענינים כחכמה ובכת,, endend: זג© דברי רבעו משל! .בפרקי;אבןח :חולבי© על :דרך זה -t-. dessen Abschrift ich besitze. 1« demselben[ beginnt eine Bemerkung: אמר ,אלול * wohl Italiennisirt für 3הלל)• Jehuda’s Uebersetzung beginnt: כל סבה ראשונה יותר שופעת *) Jour dain (p. 447 ed. I) bemerkt,: dass man im Comm, des Thomas, die eigentlichen Axiome und. ihre Erläuterungen verschmolzen (confondu) finde. Die ßrobe bei Hrn. D. (S. 309, Vgl.. £>. 375 beweist, dass Alles dem arab. Original angehort. tJeher das Verhältniss Hiflel’s zu Thomas kann ich leider nur aus Kap. ii anföhren: אמר המפרש בסו,ף הפירוש כמו חותם עם היות שהשכל,אינו משכיל אלא לפי אופן הויתו והויחו היא נצחית נולדטור־ן שלא יובל להשכיל אלא ענינים נצחיים שאינם נופלים תחת הויו־ז והפסד ולא תחת זמן. אמנם פי' זו ההקדמה הוא נגד האמונה ^אין $ןמזן עליו; Thomas 0&490>: ״s&ianter non cadunt sub tempora .... pröfeatione suscepta multa fundamenta catholicae fidei tollerentur.“ •) Yergl. (J) שחך p אלאל bei fF0I/I,2ZO u. ,320 אלעלb. — In dem־ (;frei- *ich von Carmoly interpolirten) Titelverz. bei Uri 491 lautet d6r Käme (הילל. (הלל יק.׳; unter דרכן ö s. jew.//if.p.37ü), מאמר untJתגמולי ׳.