Hebraeische Bibliographie · 1862-03-01 · No. 26 März-April · p. [Seite]

29 575] 2ושם הנפש בחלק החמשה כטו שנראה בפרק הבא), ist hier die Einleitung zu ע״ה gemeint? — Auch aus חי העולמים eine Stelle überנ׳ שערי כעך, ׳ bei Jagel IV, 83 mitgetheilt. — Bass die Ausgabe durch Benutzung der HSS. Manches gewinnen konnte,,bedarf wohl kaum der Nachweisuug; es genüge ein Beispiel: der neben Jos. Kolon als berühmter Rechtskundiger angeführte Israel (7a ed Liv., hier 10b) ist nach HS. Oxf. Israel Brünn ('ברוני sic)•, dem ersten oder zweiten Abschreiber der HS. Reggio (Is. de Latas) war dieser Name wahrscheinlich nicht geläufig, und er liess eine Lücke, welche der Her. nicht bezeichnete. Aber auch ohne Hilfe von HSS. war nicht Weniges an Namen (z. B סראסא für ,צרצר) und Sachen zu verbessern, z. B. הקרך־יץ (hier 10a, auch in der HS.) für ״Quadrant“; das darauf folgende מטה ןי^ ist offenbar das von Levi b. Gersön erfundene Instrument, auch als bözeichnet und besungen * *), u. dgl. mehr. In der That erforderte die Herausgabe von Schriften1 Allemanno’s mindestens eine Kenntniss der von ihm benutzten Quellen, deren abbrevirte Bezeichnung aus den erhaltenen Excerpten des Vf. sichergestellt werden kann, so z. b. heisst כמבואר א״ח במ״ה (.sic fia) אבו חמר במאזני העיונים. Ueber מספרים הנאהבים vgl. Zur fseudepig'r. Lit. S. 41.J!תלמוד ירושלמי טסכח עירובין [ופסחים] עם שני פירושי□ קרבן ערד־ וחוס׳ שירי קרבן טאח טו״ה דוד אב״ר דעסויא והשני פני משיה וטראה הפנים (וגם על ם׳ זרעים וטועד־אשר היה עד הנה בכ״י) טאת טו״ה טשה טרגליוח. עתה נגה עליו אור יקרות נקוב רשם נר מערבי להראות איוה דרך ישכון החלטוד מערבי הזה בבבלי וירושלמי ובתוספתא ובב״ר, ויכונה בשם מסורת הש״ס ואחריו יאיר נתיב בטייטוני וסט״ג וטוש״ע נקרא בשמו עין משפט טאת . . . בעלי מפרשי הים ונגמר ונסדר ע״י מו״ה מרדכי זאב סג״ל איטינגא. הערות וחידושים נפלאים מהגאון הנ״ל נצבים על הגליון נקראים בשם גליון הש״ס. הגהות וציונים טאח טו״ה יוסף שאול הל וי נאטהאנזאהן ונקראים בשם ציון ירושלים. .2 .ויטאטיר שנח נגה נר מערב Talmud Jeruschalmi Tract. Erubin u. Pesachim mit Comm. des Dar. [Frankel] u. Mos. largaliot [auch die bisher ungedruckten Theile], nebst Indicibus u. s. w. y. flordechai Seeb Oettiuger u. Jos. S. Nathansohn. fol. Szytomir, Chanina Lipa u. Josua H. Spiro 1860. (1, 55 u. 61 S.) [574] [Vgl. HjB.IV S. 88 N 238.] [575; . (.»״*) תשובות הרמב־ם וכי׳ [Ehe wir zum 2. Theile übergehen, möge noch eine nachträgliche Ergänzung (zu IV. S. 89) Platz finden. Die Jahrzahl דתתקעו דחחקמן ist vielleicht nach יוחסין ed• Lond. p. 220 emendirt? Characteristisch ist das Raisonnement Gräetz’s (VI, 336) über dieses Datum. Maim. könne diese Verordnung nur als anerkannter Rabbiner erlassen haben; 1187 nach Zakut sei zu spät, da es unglaublich sei, dass M. erst nach, 20jährigem Aufenthalt Anstoss an karäischen Gebräuchen genommen, 1167 zu früh, denn damals war M. in Egypten selbst noch eine obscure Person, wie aus Benjamin9s Stillschweigen über ihn hervorgehe. Man müsse die Corruptel in der seleucidischen Aera suchen, ״deren sich M. bedient“ (!); also sei für (das fingirte) אתקפ״ךן zu lesen 1177 ~ אחפ״ח. * Also derselbe Umweg, den früher Carmoly. gemacht, der אתע״ך־ן angab {Geig. M. b. M. S. 53), und später dies aus *) Leider habe ich mir über das im nächsten Kap. * folgende Excerpt nichts notirt. Vielleicht influirte auch hier das Werk עגולות רעיוניות l(v£5״ HB. 11, 17, Zur pseud. Lit. S. 21), dessen Verfasser (Bl. 6a, 39a, vgl. 33a Liv.) fälschlich בסלמיוס genannt wird. *) Jew. Lit. p.358 A. 58a, HB, II, 82, IH, 71 N.999. Der neueste Biograph Levi’s scheint bereits an collegialischer Ansteckung zu laboriren.