Hebraeische Bibliographie · 1861-11-01 · No. 24 November-December · p. [Seite]

145 II. Vergangenheit. Bibliotheque de feu Joseph Almanzi. Par S. D. Luzzatto, (Contin.)*) 94 טמ״ק עם הגהות הרבה. Parchemin. 25. 17. 10. Ecriture allemande ancienne, avec de grand3 marges. 95 ש״ות הר שב" א מסודרות.להלכות./ שבת לחוד ויום .טוב לחוד ורבית לחוד וכן כלן. Parchemin et papier. 21. 15. 10. 196. מעשה כלי ההבטה הנקרא.אצטורלאב והוא ל ב ט ל מ י ו ס לשבעה אקלימים. נרצה לעשות שטח ■עגול. פשוט כדי לצייר בו הכדור ועגולותיו ונקדותיו כפי צורך המלאכה למתעסקים;כחכמת התכונה *) (שבעה דפים, וסופו::) ובמופתי חכמת השעור־יתבאר הענין באמתו2). נשלם מעשה כלי ההבטה לבטלמיום ■לשבעה אקלימים (אמר שד’ל גם אני יש לי כ״י שתחלהו וסופו שוה לכ״י זה,, ובפנימיותו איננו שוה לו , ונראה שהם שחי מהדורות ממחבר אחד). II. וה המאמר הוא טורה מופתים על צורח כלי ההבטה ועל ציור עגוליו ועל הנמשך במלאכת הכלי ההוא .• כתה בטלמיום לי שורי(?)3) אחר שהוא אפשר שהעגולים החותכים הכדור יתראו בשטח כאלו- הם שטוחים (י״ג דפים , אכל הצורות הסרוח , ומקומן נשאר חלק)• m ביאור אחר, בעשיית כלי האשטירלב , טוב מאד. ראוי לעשות תחילה האם, וחובל לעשותה אם מותכת ואם משני חלקים (ד׳ דפים וחצי, וסופו:) א״כהתמונההירחית שוה לטרובעכ׳ר׳ה׳ח ו׳מ׳ש׳ל (ר״ל וזה מה שרצינו לבאר). IV!פירוש חאצטורלבן אמר המחבר יען כי בעלי מלאכת הכוכבים לא יוכלו לכוון אל מלאכתם כי אם בידיעת מצב הגלגל עליהם בכל עת שיצטרכו אליו, ובעבור כי זה .לא יתכן ידיעתו רק בכלים, הוצרכו הקדמונים לעשות כלים לוה, והיה המובחר שבכליהם הוא הנקרא אצטורלב המיוחס לבטלטיוס (יוכו') והשם פה לאדם יורה פי בירר אמת על דרך שכתוב ואנכי אהיה עם פיך והורחיך אשר תדבר. ואחלק ענין זה הכלי לשני חלקים, החלק האחד אבאר בו דרך עשייתו בשערים ששה, והחלק. השני אפאר בו איך ישתמשו בזה הכלי לדעת מה שיצטרכו אל מלאכתם, י ווה יתבאר כשלשים וששה שערים בע׳'ה(ל״א דפים, ואח''כ ט' דפים הכוללים צורות, ולא ארע אם הם מן הספר שלפניהם)*). _ [.Cod.Reggio47. <Sf ,בחכמה הזאת] (*. Cod. Munie ,ותצא לנו המלאכה בדקדוק ובטופח להתבאר הענין באמת] (* [.*£ .289 [V. notre Notice dessoüs p.154. St] (ג *) ובכיי אחר הנמצא בידי נמצא ג'כ הס' הזה ובסופד כחוב: נשלם ספר פירוש האצטורלב והעתיקו החכם הנדול הנכבד ר׳ יעקב יצ״ו בן כבור החכם ר' מכיר זצ״ל מלשון הגרי אל לשון'עברי. (אמנם לי נראה שיש כא איזה טעות ושאלתי אח חח' שדיל אבל לא הניעני עור תשובתו• משיש.]