Hebraeische Bibliographie · 1861-11-01 · No. 24 November-December · p. [Seite]

146 V• ם' כלי הנחשת לרא״בע, י״ו דפים תחלתו: אל חי?*ך אתר1({ח, וסופו: וברוך היודע האמת.!V נספר על רבוע. העיגול] הקרטה: אמר אלפונשו המחבר, אני הוא המדבר, ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן, אשר כונן לבי ממן ׳ א?זרת חכמים להאמן, ינעתי ומצאתי האמן, יגעתי ולא מצאתי אל תאמן, כי לבי החמיר ועיונו לא סר, ולהג הרבה יגיעת בשר, ולא יגע לחהו ואפס למצוא דברי חפץ, (ובו׳) שהיחה מנעורי וער זקוני, אחת שאלתי מאח ה/(ובו׳) שבקשתי לדעת אם אפשר ליטצא שטח ךשר הלןיים שוה לשטח העגולה כפי האטת, לא בקירוב \ הנמצא לחכמים הקודמים, ולא כפי מחשבות בעלות הספקות שעלו על לבות קצתם, ככתוב ברברי ארסטו ושאר הנמשכים לדעתו, רק בדרך מופתי נחתך אמתי בלי שום קירוב ולא שום זיוף, זה שנים רבות שהיתה תשוקתי. למצאו, בי לא נכון בעיני מה שכתב בן רש ד בזה שהוא נמנע להטצא לו מופת אמתי בשום פנים, וכי נמנע שיהיה קו ישר שור, לקו מעוגל, לפי שלא ירכבו חלקי הקו האחד על חלקי הקו האחר, וכן שאי אפשר שישוה שטח לקזר הקוים לשטח העגול, לטעם זה בעצמו, כי לא ירכבו חלקי השטח הישר על כל חלקי העגול, וכן החכם בן סיג א היה סובר שהקו או השטח הקשתיים לא יחזרו לעולם להיות ישרים, ונ״ל שאין טעם בדבריהם, כי אנו מוצאים עגול אחר שוה לשני עגולים קטנים ־כמבואר מאקלידים, ואע׳פ שלא ירכבו שני העגולים יחר על העגול האחר בכללו, ולא כל חלקיהם על כל חלקיו (וכל) ולזה לא נתיאשתי מחקור בדבר, כי חשבתי אולי יש אפשרות ברבוע העגול אע״פ שלא ירכבו כל חלקי המרובע על כל חלקי העגול (המאמר הזה כולל ל״ב דפים כתובים, וקצת ■דפים ריקים, והוא חסר באמצע־ ובסוף, ואין לי עתה פנאי! לעיין בו כראוי ולדעת אם הבל הביא גם הוא ככמה חכמים אחרים, אם לא)• VII מאמר מר׳ עמגואל בן יעקב, בעל שש כנפים, והוא נ״ז דפים , והחלתו: אמר עמנואל בן יעקב, הדור אתם ראו זו מצאתי כשגגה שיוצא מלפני השליטים בחכמה הלמוריח... וסופו: ער כה מצאה י ידי בטעמי הלוחות.5) VIII רובע ישראל, והוא פירוש הקךלן, כ״ו דפים, מאת תחלתו: אמר יעקב כן מכיר ההררי, לפי שחכמת התכונה לא תשלם ידיעתה כי אס בכלים, הוצרכו החכמים לעשות כלים וכלים מכלים שונים, והנה המובחר שבהם הוא הנקרא. אצטורלאב, מדעו בו התנועות השמימיות, אמנם עשייתו קשה למאד, (וכו׳) והנה הקרה השם ית' לנו רובע העגול, יקל מאד עשייתו ויודע בו ויתבאר בתכלית הביאור כל מה שיתבאר 'ככלי האצטורלאב ויותר מטה שלא יתבאר 10* ונוכל לקוות בו כל אופק שנרצב, וקראתי אח שמו רובע ישראלי., וחברתי אוחו בט״ו שערים, לבר שער אחד והוא הי״ו, אפקוד על ירי עושי המלאכה לבאר מלאכתו. ־ וסופו: ולעולם כל אלו הו׳ קשתות יכלו בנקרת ה׳ שהוא הקטב. *) [C’est l’ouvrage ךןךץ^ןףן v״ mon Codd. Lttgd. p.212. £(.]