Hebraeische Bibliographie · 1861-05-01 · No. 21 Mai-Juni · p. [Seite]

76 .9 .Cod Sod darhe ha - Ntkhud סוד דרכי הנקוד והברת התנוערז(• דע לך אחי כי הנקוד יסוד האותיות כמו שאתה, רואה [ש]החנועה :etc. Beginnt [שהיא] יסור הפעולה וקיומה כי אין לפעולה קיים בלתי התנועה כי קיום הגלגלים ומה שבתוכם הוא התנועה ו[כמו] כן קיום האותיות הוא הנקוד שהוא [יסוד] סוד [התנועה ואין לך רשות להזכיר אפי׳ אוח אחת זולת גלגל] התנועה. ואמנם כי כל מיני תנועות העולם [הם| חמש ולא עוד. וכבר ביארנו [זה הענין] בסוד ענין הפעולה בהיותה נחלקת לחמשה [דרכים] ולא עוד, וזהו הרמז.בהיות השם *«ס (8.נחלק'לשחי [לה׳] חלוקות בסוד אהיה [אה יה וה] או ידור וכו׳ Schriftchen (44 S.) besteht aus einer Einleitung und 6 Capp. mit den Ueberschritten: נ' קמץ , נ׳ פחח , נ׳ צרי , נ' חרק , נ' שרק , נקרת חלם and einem 7. beginnend: וזהו דרך הנקוד ומחלקותיו וצורתו• Jedem der ersten 5 geht ein Gedichtchen voran, auch in der Einleitung kommen zwei vor. [Das erste lautet in meinem Fragment, nach den Worten: הנה רמעו סוד דרכי הנקוד נחזור ונפרש סוד התנועה וסוד מהות [10* *] כשיעור מה שנוכל לפרש folgendermaassen: 4)חרצה בני לעלות אל מעלות שכל סוד מעלות חכמה ללמוד הוי שקוד עצם ומאכלה עם אש ומזבח תכין ובו תעמוד רגל ויד עקוד ״ מקרא ונם מושכל יש לך לעיין עם מלווה 1מלוח?] ואותיות חשבון וסוד נקודSt.j Das zweite lautet: חקור חלם חקור קמץ וצרי חקור חרק ושרק ה׳ פלאות חקור א׳ חקור חיו ראש ותכלית וחלק להמשה כל צבאות וכוון החמשה מול חמשה והתכוון ותמצא בם פלאות. Das Ende lautet: וכמו שהחלם קיום כל הדברים ויסודם כך המלח יסוד כל הדברים וקיומם הרי לך מכל אלו הדברים אשר הזכרנו כי חלם לעולם יסוד הוא לכמה ענינים ואחה רואה מיני הצרופים כיצד הם כלם הם פונים אליו והוא הממשיך אח כלם. .הרי לך מכל אלו הדרכים הנכללים בענין חלם כי הוה היה ויהיה הוא יסוד וקיומו. ודי במה שפירשנו לכל משכיל בעל קבלה בסוד חט׳ל , חלים , למ״ח , לחים , מחיל , מל״ח . Alles lässt mich vermuthen, dass das Schriftchen von Abraham Abalafia herrühre und vielleicht identisch sei mit den bei Jellinek (Philos. u. Kabbala S. VII unter 1) genannten ״ grammatischen Abhandlungen;“ ich kann die Verweisung auf desselben ״Auswahl“ nicht vergleichen, da ich diese nicht besitze. [Abulafia sagt in seinem Briefe an Salomon (8.18), indem er seine regelmässige Bildung betont: אני שבח לאל כבר סדרתי למורי ולמדתי המקרא ודקדוקי הפעולה די ספקי עד שחברתי בדקדוק עוד ספרים מספיקים ללומדיהם ער שיקראו בעלי י דקדוק בדורינו זה כל יודעם כפי הצורך er rühmt sich also, eigentliche grammatische Schriften (vgl. Landauer, Litbl. VI. 381, Jüd. LU. S.404) verfasst zu haben, von denen freilich bis jetzt keine auch nur dem Namen nach bekannt geworden. Für die Vermuthung, dass Abulafia der Vf. sei, sprechen äussere und. innere Gründe, so z. B. die Form der dreizeiligen Gedichte, wie in dem folgenden ^א1ר השב der mir vorliegenden HS.) Ende'der Einleitung: שמש וירח בעת שכלי נביאים יעלו שטים (sic!) יסחדיו זרח מאור שכל ובו יחנבאו ' אישים בבוא יום.אחרי יומים רוה אלהים תעלה מעלה וגם חשוב תרחף על פני המים und vgl. ein ähnliches am Ende des יאמרי ען(!ף mitgetheilt von Landauer im Litbl. י) Ich habe die Varianten meines zu erwähnenden Fragments mit Mortara’s Text combinirt. Ni. *) S. oben S. 23 Al 31 über mein Fragment und Cod. Vat. 239, wo vielleicht nur das Gedichtchen? St