Hebraeische Bibliographie · 1859-09-01 · No. 11 September-October · p. [Seite]

V 9S I. enthält die, anderweitig bekannten Scheelot ,des Abu Jaakub bis N. 7 u. dann unvollständig (s. Gatäl. der Leydner HSS. p. 184). II. Eine; karäische Abhandl. (8 BL) wo es u. A. heisst: וחלק השלישי מאשוריך הנסמך ׳לעלה הוא כי יתע׳ ׳רוצה ומואס ולא יבשר שנאמר כי הוא חפץ ותעב also ist von den Praedicamenten (אשורים) die Rede. Häufig wird d!as Arabische erwähnt (יקרא בערבי oder בלשון ישמעאל); auch folgende Stelle durfte vielleicht zur Recognoscirung fuhren: והגה שמעו לכם אחינו לסעלה (sic) העקרים האלו אשר אין לכל אחד מהם -שיעזוב למודים מדברים שכתבו. HL besteht aus 16 Bl., die ausser den Custoden des Schreibers noch mitunter Custoden von blasser Hand enthalten, in welchen ich fast einen beabsichtigten Betrug vermuthen möchte, wie mir dergleichen bei Fragmenten noch sonst vorgekommen. Dieses Heft besteht vielleicht aus 6 Schriften, nemlich: A) (Bl. 1 u. 2) über Henoch, Moses, Elias u. dgl. B) , (Bl. 36־, u. zw. Bl. 3u. 4 oben in kleinen schiefen Zeilen, wie ich sie sonst in karäischen HSS. :gefunden), Anfang חג הסכום תעשה לך ודע כי אלו התבונן היה יודע כי הדבר שאמר ועשית הפסח לא יפול על הג המצות, handelt von dem Controverspunkt der Chronologie (בני ישככר) u. dgl. Es kommen u. A. folgende Stellen vor: ולא יפלא בעיניכם פתרונו בזה כי ואם היוהראשונום פותרים׳ ־כמו אלה הפתרונים — .(B1.4)1) התלמוד ילך בדרך רביו ומעשה אבות יעשו בנים גם תלמידיהם יסתרו כמוהם כמו סעדיה הפתי בפרושו הנמהר ומבני יששכר היו מודיעים חשבון תעבור:ובין (B1.4b)אמר גי בני יששכר היו מודועיםבראית’הירח וושמירת -האביב ׳ולאזה נכון.ולא 1ה (sic $roMeme)מישי — וילמדום תלמוד ואגדות ... וימחו כל«הכתובים והאגדות ככתוב אחריו להפר את האחיזה בין יהודה וישראל ... ונהיה מן המצליחים ולא מן הנכשלים אמן. אחגו הנאהבים התאובים הנעימים החשובים־הנכבדים עלינו טפמדה (bk 6 b.j ... ומבדולח> Sjchliesst also mit einer Apostrophe. (Ports, folgt.) Die; Gemeindebibliotliek zu Mantua, von Mortara (s. oben S. 19-20). Cod. 4. a) ם׳ העצמים ha-Azamim [angeblich] v. Abraham Ihn Esra (62/ו Bl. 4to, ital. Hand), in 6 Tractaten (מאמרים),; nemlich: 1. במה שנאצל וגשפע מאלו הנחות .2 .,באלוק יתברך והכלדיים אשר היו .,3 ג, השכליות על כחות הנפשיות (sic) בבעלי הנימוסים והם אנשי הצבא [הצאבה והבוט בנפש .4 — ,'קודם ..] anfangend: בגלגלים .6 ,בבעלי חיים .5 ,כבר התבאר ממאמרנו ביסודות. Das Werk beginnt הסבה הראשונה איננה גוף ולא כח und: endet הסך מה שיראה במקומות אשר התחזקו בהם'מה לרוב ׳הלשם. [Dieses Werk ist um 1367 für Ibn Zarza aus d. Arabischen übersetzt von Jakob Hill Atfandari h.Salomo (s.. die Citate bei Dukes, Ehrens. S. 28, Geiger, Melo Chofn. S. 84, Zunz, Zur Gesch. S. 425). HSS. befinden sich in Mantua noch in Cod. 6, ferner in Florenz (Plut. H Cod. 25 unvollst., s. Biscioni p. 251, wo der angebliche Anfang wohl nnr die Ueberschrift באלוה ist), in Parma (De Rossi, 1355, wo: ״lib. prorsus ignotus*!), bei Luzzatto (Bet. B. J. S. XV), eine junge Abschr. in Oxford: (Mich. 316), und Baris* Der; ganze interessante 3. Abschnitt, dessen Anfang wir aus d. Michael’schen HS. ergänzt [De Rossi übers.: ״de subjectibus legis“f], ist von Zarzah mitgetheilt f.,62, d; jedoch liest inan in der Mich. HS. bald zu Anfang richtiger ־היא השגחה אלהית הופכת ־אותם הפעולות; eine andre literarisch interessante Variante haben wir oben (S. 58 Anm. 3). mitgetheilt־ [wömach־ auch Beers Conjectur, Leb. Abrah. S. 99r ^ich erledigt!, da• offenbar mit Quatremere auf arabischen Ursprung zurückzugehen ist];, der Nabataer heisst in der HS. עיגאגי, vielleicht Schreibfehler. Luzzatto hat d. Werk mit Recht dem Ibn Esra abgesprochen, schon Schemtob Schafrut, der es nicht lange nach dessen Uebersetzung erhielt, bezeichnet es als ספר מיוחם לראבע {Pärdes Rimmonim, Salbion. 1554 f. 35 b). Es: bleibt, noch zu untersuchen«, ob’der Verf. überhaupt ein Jude war. St.] 1) Diese Redensart, welche für das talmud. מעשה אבותיהם בידיהם substituirt ist, bat, wenn icb nicht irre, schon Ibn Esra (vgl. Bechat zu Gen. 9, 22 f. 16c), dem Ahron b. Elia folgt (Es Ghajjim S. 158 Z. 2, wo überhaupt die Haggada zu beachten ist (vgl. Moreh 111, 46 S; 343 ed. Scheyer Anm. 50);