Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 86]

.( פח ) - הלכו 3ה המחבלים כרס ה׳ המל<־? עננים טובים ומחוקיס/ בפלפול של שעות ובלבול הדעת * אוי נא לצרה הזאת המקלקלת את הדעת ואת השכל אשר חנן הי־ לבני אדם / .עד שישתום המות מכל וכל ואי אפשר לו לקבל סברא ישרה וקלה מאוד / נמו xשבעימו.רואים נזה הדרוש אסר לבנינו * כיעל המאמרים הנעימים.מאוד נשפר קהלת טובי שם משמן טיוב דוס המות מיום חולת' , טוב לבת אל בית Las מרבת *־הי-בית משתה , באשר הוא סוף' כל" אדם והחי יתן אל לבו, אשר כמעת אינם צרינץ נאור / הקש« הדורש ־'•ללמאישם «ל משמן עוב / . מאי ׳שייטה דשם לשרן?v — «ר שייכיה? הלא תנזקות של בית רנן יו-דעים ה&״כוח הזה ♦ ני/ נמו שהשק הטוב ריחו מדף עוד זמן רב אם ככר העדרן אופו ממקומו / כן השם שקנה לו איש ישאר ג־׳כ אחיי מ,יתל ויזני לנ1וכ ל אמנם נזה הוא עדיף משמן טוב; כי ריחו יתמעט אחת אחת עז שנינות הימים.ילך לנמי־י ואיננו / ואינו כן נשם שוב שהוא שם עולם לא יכרת / וכל ימי האיץ יעמור נתקהו * עוד שאל: יי מדוע טוב יום המות מיום הול דו? ‘‘ י-‘־־ מדוע? לפי שיוס הולדו מביאו לחיי צער של הע״הז! דום המות מניאו לחיים נעימים ואדוניס של הע״הב עוד שאל : י, מאי קאמר נאשר הוא סוף כל ה־אדם / מאי'לשון סוף דשייך ל< לכאן? ‘‘ — הנה האיש הזה לא ידע שסוף אדם"למות? ׳ או אפשר שלשטותו צריך לזה חכמת ר' מאיר? ני גס. על מאמר דהאי קנא בברכות שאל קושיא חדיפתא כזאת י אמרו בס פרק הקורא כר הוי מטיס ׳ר״כ/ספיא-׳דאיוב אסר סוף אידם למות אשרי׳ מי: שגדל בשם טומ ונפטר,בשם טוב מן העולם ועליו הכתוב •אומר טוב שם משמן טוב . והקשה הדורש :' יי מדוע דוקאר״מ סיים הנא י*— האין 'זה כאלו ישאל השואל מדועשוקא האיש הזה דרש הדרוש אשר _ לפנינו? הלא לפי שכלו ידבר א*ש / ויש שתחל מחו לפעמו י לדבר דנר טוב/ ויש מי שתחל רוחו לפעמו לדבר דברי שטות והבל ורעיון רוח כמחבר ההספד הזה ״ — על מאמי אס הנביאים דל אנא זוטא'העם הזה חטאה,גדולה ויעשו להם ■אריה* זהב ועתה אסתש^ חטאתכם ואם אין מחני