Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 43]

( מה ) נמתנה ואין לגין נו דין תנאי כלל ולגר זה הוא גרור לרעמי והרי הדבר דומה לאדם שמזכה מתנה לאדה שלא יצא מפתח וה ואינו מזכיר שוס שס נד ש*הי^ אד© הזה שבוודאי מי שלא יצא זנה ומי שיצא א ן לו זכות־ נמתנה ההיא 7 ומעתה אם מני זוגי רבנן יחזיקו בהנאתס שיש , להס ימ*ממ בשאע צפש בוודאי הוא חמש 3כפ© והם פסולין להעיד ממילא הס פסולין לדין לכל הפסול להנניךפםול לדין נמנואר נח"מ סי -ל' ס״ע 7 ומעתה יראי ה׳ ושומרי מציתי׳ צאו וראו הקלקולים שיצא מזה אס הס יסדרו חליצה שהחליצה היא פשולה ים הדינים ססולין לדץ נמו שפסקמן נא׳יהע סי׳ קש״ע ע״ל חלצה נ3׳ אז גג׳ ונמצאו אחד מהם; קרוב או פסול חליצתה פסולה / ואל יכפלמי אדם לומר אם כדברי ך ק הוא למה זה שתק אביך הגאון זצ׳׳ל ראד המזרים ולא מיתה נידס / הנה אני מעיד בתורת עדות שאא״מוח יצ״ל הכ״מ׳לא ידע מפרסי הדברים שנאמרו בצוואת רשיק ז״ל ומעולס לא הי׳ הצוואה לנגד עיא ני לא הי׳ רוצה להזדקק צדגיי הצואה הזאת כי הי׳ נפשו חיה על המצוה רש״ק ז״ל על שזלזל בכבול הני בגי שלשה מדינות והי' מתנה שלא יהי׳ הבחורים של בה״מ שלן ממדינת פולין אמגערן מעהרן / 'וכמה פעמים שמעתי ממנו שאם רשי׳ק הי׳ ממאש במי מדינות אלו הי׳ לו לכתוב שיהי׳ נצי מדינות פיהס ומכלל הן הי' השמע לאו שלא יהי׳ מי מדינה אחרות והי׳ עושה כדין שמי «דימתו קזדווין לבד מדינות אחרת ולא הי׳ לו להזכיר שום מדיני אמית / אך דרך בזיון הי׳ נקל בעיניהם לזלזל מי שלש אלה המדינות ולכך יי׳ אא״מוה ו״ל הנ״מ מרחיק את עצמו מעדן צוואתו / .ואן> העונות ינאה שנתן מאת המנוח רש״ק ז*ל להרג אנ״ד כמה זהו׳ לנרות להדליק בימים עונים ומנורה כםן» לחש«ישו של הרב כל יעי חייו של הרב לא קבל ממנו והי׳ ממאן מגי לא יי> רוצה להיות לו עסק בדברי הצוואה ההיל ולא ראה .וצא ידע פרעי הדברים הנאמרים בו ח1ו הי׳ לנגד מיניו והי׳ יודע מה שנאמר 5ו בכלל ופרע בוודאי לא הי׳ שוקק והי׳ מרעיש;נרעש גדול והי׳ מוחה בידם ומי שמעיד ואומר ששאלו את אכי?וגאון1צ״ל הכ*נו נדבר זה והנ/יר להם שקר הוא מעיד ובוודאי הק״בה פתיל