Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 42]

.. (/מר ) יי רבה/ שלישית ילמוד סתום מן המפורש שהי/אומר נזה הלשון קיק צזוכםמ יןריטש mX?\ צ1;דרע דינטטע ולשון 4mmd4| הוא גל״א כמו ק״ו נמו נ״ס / והנה על מה שהניא דינא רבה׳ הם נקראים אפילאנען וה הוא שם כינוי' אשר אין אנו יודעים מי נינה להס שם הזה ועל מה הס נקראים גך ני נאמת בלשון לייעשנקראיס 6וברי!ריםען . וכלשון הקודש נקראים בי׳ דינא רבה 7 ומעתה יוכל האדם ללמוד ק׳'ו מעצמו מה הוא הנ״ם מן צוונעריוריטען •אמרו נא 6ובריוריטען שהוא החמור מן אונעריורישען וכן כ4׳ה הק׳'ו מן אחד דבי דינא זועא הוי אזמר שהוא אחד מביא / ינא י בה / ומעתה עמדו נא ושפע( במאזני השכל שאין ספק שהמצוה הי׳ מקפידים על אחד מבי' דיכא רבה שלא ישב בתוך בה״מד שלו ואס נחזור על כל הצדדים לא נמצא זכות על הני תרי ינגן הרב, מהו׳ מיכאל בכרך והרב מהו׳ יעקב ג״ב והס יושבים ב3״המ של רש״ק ז״ל שלא ביושר ואכן •י מקיר תזעק על שהם דרים בנית אשר לא זיכה להם המצוה וחקי אשר ניתן'להם בכל שנוע לוקחיס שלא כדין ולמה הדבר הדומה לנותן מתנה על תנאי והמקבל לא %ס התנאי ומחזיק ביתנה שלא כדין / וסנה בצוואה זז התנאי הוא מבואר כדין כל תנאי המבואר נא״עה ייש ם,׳ ל"ח שהוא תנאי נעול והן קויס ללאו ותנאי קודם למעשה / אמנם באמת בכאן לא צריך להיזת גלל.דיני,תנאי גי בכאן המצוה הי ניתנה תנאו אס שלוחיו שהרב וני׳ דינא׳רגה. ואשתו שליההצוה־המה שלוחים י. שפשה אותם . לשלוחי שם מה יחקורו אותן הלומדים שישבו ׳ בבית המדרש שלו ולא צייך בי׳ כל דיני תנ^יס;כמו שאין צריך בי׳ דין קנאי נפול ועיין 3ב"ש סי' ל ■ח שק״ו אחר זה;מצאתי •ופורש גביי א״הע סי־ ל׳'ח ב״ש הר״ן יכל תנאי שהוא מתנה עס השליח 5א צריך ביי דינא תנאי כלל וכלל ובצ״־א־ה בנדון וה לא שייך לדקדק דין תנאי דדינא תנאי הוא דוקא לאחד שניחן יותנה לאיש הנוכחי או שמזכייו בשמו ואומר שנותן לו מקנה על תנאי נזה צייכין להיות פרעי דיני תנאים ־, אבל במי שמצוה שישבו הלומדים בב*המ שלו אינו מזכיר שיוו מי שוקי" הלומדים רק שנותן, בהם סימן מי שלא יהא לו דירסט כתוך; ,הבמיינדע א׳ כ מי שיש לו שירות נקהל על זה לא פי כוונתו ואינו זונה ׳* 1 ״',; במתנה׳ '־־