Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת שניה (1794) · p. [Seite 50]

(קמד€ פלוני, (אל לכו) י חי אנכי אס אוכל יחקרהו.?לא פוסח על שתי סעיפים הלא! כי פעם ידבר, כפלוסזף לפעם כאיש צדיק תמים ולא לבד כצדיק כי אם ג© , כהסיד לפנים משירה הזין , כי הלא אזמר שכל המצות שכליות, למי לא ידע שמקצתם כלתי שכליות רק שמעיות,• ומעתה לא אתפלא עוד על שדבריו סותרים זה את זה בספרו יד התזקה ולו הכרתיהו מאו . השם לאחדותו זכו'. ואני יודע שכפשך תברח מזה העכין בהכרת ובתחילת מחשבה; ויכבד עליך ותשאלני בלבך לאמיר: איך יבואו־ מצות ופעולות עצומות , מביארות מאוד זהושס להם זמנים , והס כולם בלתי מכזזכיס אל עצמם רק הס דבר אחר כאלו הס תקבלה וכז'? שמע תשובתי אשר תסיר מלבך זה החלי זתגולה לךאמתת מה שעוררתיךעליו, והוא, שכבר בא בתורה כמו זה העכץ בשוה, והוא אמרו ולא כחס אלהיס דרך ארץ פלשתים לכו׳ — הכה הצגתי פה דברי רמב״ס ז״ל בקצרה למען תדע טעם האמתי למצות קרבכות . ואשרי משכיל.,־ אשר יעמול לקרוא הפרק הנזכר מספר המורה מראשיתו עד תכליתו, כי שם ימצא דברים «ובים מאוד, המעידים על גודל מעלת אדונינו רמ״בם ז״ל ועל רוחב ביכתו. והכה ידעתי שהרב רמ״בן ז״ל טרח ועמל לבטל דברי רמ״בם האלה, ולהוכיח שהקרבכות היו מטעם אחר מצד עבודת השם בהכרח \ ואולם כל משכיל יכול בחקירה ובעיון מעט לסתור דברי רמ״בן ולהראות כי הוא לא ירד כלל לדעת הרמ״צס ולאהבינהז(ולולא יוצאמכוזכתיפה,הרחבתי בזה יותר אולי אעשה זאת בפעם אחרת ולמועד אחר) גס החכם דון אברבנאל בהקדמתו לספר ויקרא הכה על קדקד הומ״בן, והראה בשכלו בקול דעת המכגד הזה , וצודק,. דעת ’ .