Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת שניה (1794) · p. [Seite 48]

0ןמב) ואלוהי לא הישג עצמותה למה שנשיג ממנה הוא רק ע״י -כוחותיה לפעולותיה לנדם , זמכזחותיה האלה ים שתי כוחות רמות ונשגבות מאוד,'והס כחהדעת וכה הכינה ׳ ולכן אס ישיג אדם דבר גדול ויקר הערך ע״יכח דעתו וישפוט על הדבר הגדול ההוא ע״י כח בינתי, אז ממשפט הלשין.לייחס הפעולות האלה, דהיינו ההשגה והבינה, להבזרא ברוך הוא, כאילו הודיע הבורא עתהלהאדס הזה הדעה הזאת , ויבינהו עתה לשפוט המשפט הזה וזאת משני מעמים אשר הודעתיך . הטעם הראשון: מפני שתכלית הפעולה ההיא דבר יקר ונשגב מפעולות המוניות,והטעס השני,מפני שפעולת השכל בכלל המה כפעולות אשר סבתפועלתס נעלמה ונסתרה ממנו. הבנת את אשר דברתי? פילוג* הבכתי, אך הוסף לדבר , ובכלותך אשיב גס אני תשובתי בענין הזה. ט״ב״ם (אל לבו) עוד מצואתו לא רוחץ, כי סח עיניו מראות ומהשפל לבז (אל פלוני) ומעתה כשוב אל המקרא אשר זכרת . ידעת כי המצות , החוקים והמשפטים אשר נתן לנו משה עבד ה׳ , כולם מיוסדים על אדני שכל ותבונה , זזה שאמר , \יקרא&ל משה,כונתו לכנות בזה התעוררות בחהדעת בנפש משה להשיג מה שרצה להשיג מעכין עבודת השם , כי ההתעוררות מכונה בשם קריאה, ואחר שהשיג אמר וידבר ה' אליי כופתו על התעוררות כה הבינה בנפש משה לשפוט על ההשגה ההיא ולהודיע אחרי כן את משפטו לבני ישראל לעשות אותו, ויכונה הבינה.בשס דבור,