Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת שניה (1794) · p. [Seite 47]

;קמא) צאותז מקום מתמזל שלשום , צי לא אמר הכתוכ ויברא אלהים שם בארמים רק ויפקח ופו׳(אתרו שעד עתה לא ראתה הגר את הבאר ההיא', על כן צעלמה מהכותב הסבה הגורמת לראות את הפאר עתה מה שלא ראתה לפנים , ובעבור זאת מיקס הפעולה הזאת דהיינו הראיה לסבה הראשונה!יאמר: אלהים עשה זאת ׳. וכן משפט הלשון בכל פעולה אשר תכליתה דבר גדול*ויקר, ונשגב מפעולות המוניות , אז תיוחס גס כן הפעולה ההיא לשבה . הראשונה, להורות, שהסבה הראשונה. פעלה זאת על ידי אמצעי . דרך דמיון מלחמת. גדעון במתי מספר עם מתנה פלשתים• כי כבר נפל פחד ואימה על פלשתים מפני בני ישראל כאשר נראה מפתרון החלום אשר פתר איש פלשתי לרעהו" ונוסף לזאת ׳ ביאת גדעון בשלש מאות שופרות בפתע פתאום י בלילה בעת אשר מחנה פלשתים היה בטח , ובעבור זאת היתה מהומה גדולה כל כך במחנה פלשתים עד שלא הכירו בין אוהב לאויב ואמר הכתוב וישם ה' חרב איש ברעהו• והנה נשמת האדםענין רוחני יהזלאו רה' המטיר;/ גאטט ליס רעגנען , או ענן ר ע ג נ ע ט ע , וירעם ה' , \.מטט }יט־ דמננעדן, או, עט דחננערטע . ואולם בפעולות אשר מקור סבתה יותר בגשמיות שבאדם ממה שהוא בשכל , לא יסתיר בעל לשון עברי את הנושא אף שבעל לשון אשכנזי ישמש צמלת עס , רק מיחס הנושא להגשס ההוא, דרך דמיון2 ע ס ה ו נ ג ע ר ט מיך, יאמר העברי, ארעב < ע p ד ז ר ש טע ט מיך, יאמר, צפיתי כי מקור סכת הפעולות האלה בגשם ולא כשכל י —