Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת שניה (1794) · p. [Seite 46]

(קמ>;׳ ■ •; אנכי! אס לא נתת עיניך בז(יהל גל שלעצמות! אכל כעת אחריש (אתאפק, להיה אס כלה לדבר, אז יראה כי יש לאל ידי להשיכ על קלזמלחיו. . ס״ב״ם פניך ענו בך , כי נפלאים דכרי בעיניך, כי חדשות שמעז אזניך אשר לא הוגד לך מפי אכזתיך אך הפכת ושמע זאז יישבו לך דע לכל פעולה יש סכה הגורמת. ופועלת את הפעזלה ההיא , 1אס לפעמים נסתרה מעינינו הסבה הפועלת, אין זאת כי אם בבחינת השגתנו , ,ולקוצר דעתנו היא נעלמה, אבל בכל זאת היא באמת נמצאת , אחרי שהונח אצלינו שאין פעולה בעולם בלתי סבה פועלת. למשפט לשון עבר בכל עת אשר יהיה פעולה אתת נמצאת מבלי שנדע הסבה הקרובה הפועלת• אותה, אז תיוחס הפעולה ההיא לסבה הרחוקה , (היא סבה כל הסבות , דהיינו הבורא בחך הוא . ומטעם הזה מיוחסים בלשון עברי כל פעולות הטבע, אשר הבתס הפועלת הקרובה נעלמה בימים ההם ולא נחקרה , להסבה הרחוקה להשס יתעלה כמו וירעם ה', דה' המטיר, וברקים רב, ישב רוהו (ח) זכן תמצא בתורת משה ויפקח ■אלהים את עיניה ותרא באר מים(בראשית, לא , י״ט) הלא בוודאי הבאר ההיא היתה כבר באותו <ח) על פי הדברים האלה , יהיו הפעלים בהסתר הגוף (דמו חונפערוענ^יכן 3ייכ1 ווערטער) נמצאים גס כן בלשון עבר כמו בלשון אשכנזי, רק התפרש ביניהם הוא; •בלשון אשכנזי פורה מלת pp על הנושא הנסתר, ׳כלשון עברי בא במקומו אלהים; לאס p נוכל לתרגם לה' ־