Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת שניה (1794) · p. [Seite 44]

(קלח) כדבר הזה , כאשר מצאנו בתלמוד(ז) ארבע® בכנה! לפרדה, בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע, אחר קצץ בנטיעות' ונו׳" רצונם במאמר הזה הוא : זה מרוב התמדתו בעיון הדק והנשגב * התליש את גופו וימשיך לו תחלואים עד שמת« $$ מפאת עומק המושג וקוצר המשיג נטרפה דעתו, וזה יצא לתרבות רעה וכחש באלהיס . ולכן כל .המעיין בדברים האלה צריך שמירה גדולה וחזוי! רב, לבלתי יזח דעתו ממנו ויעש באושים . ובעבור *ה אמר אלהיס למשה ושמתיך מקרת הצור דרך דמיון ומשל , כאלו תעמוד בנקרת הצור להשמר מכל פגע רע(להסתר מזרם וממטר, כן החזק ותאמץ בעיון הזה ולא תתיר ימין ושמאל, לא תטרפה דעתך ולא תציץ ותמות . ושכותי כפיי עליך גם זאת דרך דמיון ורצונו: אני אשמרך מכל מחשבה בלתי טהורה, ולא תקצץ בנטיעות, 'ודברה תורה כלשון' בבי אדם — והרחבתי לך הבאזר אף שהוא יוצא מכונתכז, למען' הראזתך גודל מעלת ידיעה ברורה . ועל דעה כזאת , רצוני, להשיג דרכי־הבורא ברוך הוא ומדותיו כפי מסת שכל איש ואיש להשיג, אמרו התלמודי© ן כל תלמיד חכם שאין בז דעה נבלה טובה ממנו , כי יש לנבלה תועלת יותר .מלאיש הזה אשר לא יצלח לכל * פלוני (ז) מסכת חגיגה פרק אין דורשין ושס;פרדס(פממודיט) על דרך השאלה , כאלו נכנסו ׳למקום נחמד זיפה המשמח לבב אנוש , כי העיון בדבר.הזה , משמח לפע אנוש, ויעש לן תענוגים י