»♦(118)♦« כבוד, הדר וישם׳ וקר תיארתי. , רוח׳/צל עבר! תמנע מרגוע תפיח מדינים בכזרומי קרח, חמם ושוד, איש ארדאחיו לבלוע. תשמיע קול שופר לקצות האיץ׳ 1 בוקה ומבלקה, פךץ' על־פרץ. הה! כ♦ פתו אותנו ויוכלו כל־מחמך* תבל, כל-דברי-הבל. השוא', השקר, אוי…

m ( nc, ) ♦« רננת י שר ♦מ¬ ביום התחיה האר/ רבת♦ הכל? האר/ תבל מרישעתז העיור אדמת /!פר תקט /דננו? רבת קבלנו חבל בןז׳ ונשתה קבעת: העוד תביא♦ במצודך רגלנו? גיא נסיון נטשנו ” מכור בחל/!לינו: מדוע עוד שנית תוביו נפולה? מבית עקדות חפשנו ׳ חרות עו…

( uo ) *C חסת ‘שבט עושי.ך, ר/חת שפט הצדק, נם־אך/ תקחי מוסר, תיטיבי לכת. לא־עוד בשךמ1ת;ןז י תפריחי קוץ והדלק. ולמרפס־־מל ‘ששנה משלכת. S ־ ־ •••••■ ־ i T אמנם אם אשוינו r : ז ** לא ש^ה מנדלרץז׳ מרחה, מלך עליון. לנו?ליך? דיינו. יה,’דיינו♦ •< T…

29* ( 121 ) *SS לתשוקותימו בזנו ׳ לרעות ירוחם לעגנו; נגעי לבמו מרחוק חבק!נו . על־הבל ליא רגזנו, •ד T T V : על־שקר לא דאגנו; נכון לבנו׳ ואליום ^ק9נו. הנה אסר כל־אלה העוד נשאל משיכו־ת? .!נקצור זך־נביר זרע היושר• אסיר חפש♦ מכלא, דג נמלט ממכמרת…

»4 ל 122 ) נבר מחוץ׳ אולם נבל מבית, לפני עורי לבב תפרוש מנמרת♦ חלקת לשון רבה תכיון בקמית, לא תנא שם יראת שמיר ושית. J• T T t ־ T T T כאנמון ראש תכף ׳.אלצה תישתחו, י ולך כל־איש אדון/ בל־־איש אחיך : בלבב איש איש לבך, ו?פיו כן פיך;;תעלס־בך פית…

&* ( 3 12 ) *£3 פח אתה לבני־אייש, פחת ופחד, ־״ TT “ 4,,.. T ׳־ ההרס׳ האמין׳ השוד׳ השבר: מה לא נגור', מד. לא נוחיל?זג5י הקבש עם־הדוב יקבץ גם־יחד? «וישב בטח אתף ארור לנצח; הנה ♦יום בא״מאולתועחם: הן בידידיך במסתר תלחם; ובפה תשק, ובפה תשוף עד־ר…

»» ( 124 ) *& ♦יבש חני, לו בא עד־ר)ץ פללתי; אולם כזכר שמך תקוץ הנפש: שובה, נבל׳ שוב לעפר ורפש; ובשמך הקנאל רב התגאלתי. מז בתר תורה¬! ו/וךה מקלל אויה וקליל תקארת, את־מי׳ אם־לא אותך, נכתיךה כתר? מי־זאת בין הבנות כמוך נד,ךרח, אףאם־תרבהכףת, חמץ…

( 5גז ) את כרם_י;ן טוב ׳נפן אדרת: על;ך ססרי־לב שקר.ילינו, לאמר כ* ךרבי־לב אינך גךךת; אך לו אנישי־לב הם הבן;כינו כי אל־רוח {לב עשית משמרת׳ כי לאלהים אהב מכל צוינו; פה נ-ל^מוסר הלב; לא׳ לא־שגינו; אתך נטע מאז 3ילא רקיע• אתך {טע מאז בורא רקיע; …

( 126 ) 4«£S לא כי לק־בך ניגע, רק־בך נזיע, אף אם־נהיה טובים, וינריאש ומלך; ובאהבתך'נבוז עמל תיע, אף אם־דלים נזדרז. וכרש ודולף* $ם אם־נגבר׳ ומש?אי־אל נכריע; גם אם־ערום ערך בגולה נלך. אך מואס בך ידל ׳ יחזיק בפלך; אל־פי בזה אתך תתך עפרת . אל־פ…

( ןנ1 ) בעלי בתים. הורה מבלל אורה וכליל תפארת, מכל דברי תבל זיון: יופיע. את כרם "ן טיוב׳ גפן אדרת, אתך נטע מאז ביורא רקיע. לא נקדדלנועוד תיורה אה,ךת: לא; כי רק־בך ניגע/ וק־בך נזיע. אל־פי בך• אתך תתך עפרת; נחנו בך נשתעשע׳ נשיר/ נךיע. אבל 8ם …

©* ( 1a3 ) תה! עגמה נפשי והתחלחלה" " כזכור ♦מי עולם אישר־־חלפו.; 2 T ד T T v נזכר שמך הטוב. אהה! חבלה רוח/ וגם עיני פעי יךעפו. עת אזכרה כי נגרעה נפלה ״ T T T T : } « TSSV ז$מי משוש יומי׳ ואתה ספו זכה׳ וןעלת־חן׳ ואשת חןל; ר/מיד בסר אבכה׳ ויו…

©4 ( 12g ) עתר! בצל עזי* בגיל תעב♦/ \ ’ תר/ענגי השקט בצורף עמה; עד־בא ךבר־רןךשו ויפלןד־עבי, ♦יעיב עבות בתיו איער/בלמה; ♦תן עבינתו בארץ צבי/ ♦יעיב עבות אלצו אישר ניעמה; ) יביא לבית מעפט ביום תכרות כל-ייורדי;נפר!עני עחת\ זיךין בני אדם׳ וכדרבי…

sh ( 130 j 4<sr באה♦ אהה ז אוי לי! קמ♦ מתנ;ס. ואני ברוב עמל מא1 יגע• * ד•; t : r t * באתי בטיט וכנעגמקי מ;ם, לא אדעה לצאת להושע. - T 5 “ T T; אין רק אשר־ישכן שמי שנעם יובל להציל לש א־שר־טבע. רק־הזא בעת;חפץ ♦חזרךבךק; י־ק־הוא תמים רעים׳ אלתי …

€3* ( 31! ) רוצי׳ עלי׳ נפעז טהורה׳ טושי צנח פני עליון בתחנומף ♦ דזרזנחמ/ הרגעי ופו־שי; שאלי ןאתן: .יענה עושיך ♦ התעורר♦ אפוא, מהרה חושי, אמי; ומה יתאבקו מעיך? בך ננן־שךה נפשי׳ ובי נפשכי: שפכי לאל שיחך׳ ותם הבכי * מט תנחומץ של אבל אל מעלת הר…

( 132 ) ח?ם בכל־מ^על, למי לא תיטבז 'חסךיאלהיםחץ־ךעיהו: הן איש ואיש יר!ךאך אביהו• אניון במלטך ודל מקטב* ♦ועץ ומורה טוב?:אמרי־פיך, נשל תחזק׳ פל־אניויש אחיך* אמיץ וגב1ר, הן נש׳יבתך ’ תרוץ ולא תךפה לרפא פצע: הנה למותר לך בצוע בצע׳ אך תאזור האהב…

( 133 ) *&ר ־ איך תישנה גלמוד׳ ואיך נמילת מגילך', מבתי;חידתך’? י אין נץ ואין שריד, חכריונך אם;!מך;מות, למי עמלת? חכמתך אך־שוא׳ ושוא הכסה:;היו כלא היו כיום תאסף♦ שכול... ומה? ׳שכול? אהה י חטאתי: מה־נזסגור שני אמרים נסו? ז רב־־לך, לישון כזב! …

5> (!34) ♦e משלי חכמים בם?חידותימיו׳ מה עמקו. מה־ישרו הוכרו ח; בינות ערפל צר ואור הזרחת׳ בל־יל!!גו עוד בערים זעלימ1‘ בם שכני דומה'לקולך ״קמו; בנת כמדויהם אשר 3עלמו ♦ בנים מהללים לך כל־אלה, 8♦'לדי לבב חכמה ולא הרחם: איך זהרם תראה*/ ולא הנחם …

5>» ( 13 5 ) «S נ על השרפה אשר שרף ה¬ בית קדשנו ותפארתנו היה לשרפת אש ושיציא ביתא דנה ביוש תלתא לירח אדר ס u ס 0 שנת כל בית ישראל יפכו את השרפה אשר שרף ה׳ בית אל׳ אהה! מקדש מעט, אינה? איך גל־אבנים', איך מעי נהפנ!ת? מי האמין כזאת? ולא ךין־7 …

»4 ( 136 ) להב מקךקר קיר, :ואש יקרת, ’ בית אל, אהה! בא בעליוחיך, ולתוכן?;רד: ןאיך מרדת לא־מנעח איותו קךשתך? משכנך, אדון, באש כבדת: איך'ביתן: היום באש אבךת? ראו בני קדם׳ ולא נסנו בכו׳ בך.ךת איש במקרישמו ♦ ראו, וכל־העם בגילייינו׳ T ( : T T T …

S^♦ (13 7 ) *e לא־כך ואד/, או־/תדעי צדקנו■♦ אש אוכלה ׳ את תדע♦ איננה תוך ההפנה דךכה רגלנו; בל־.♦ מנעו ״T נךיאהין׳ ’א־ותכה אודי עצי ספון" אשר ♦פוצו, והם כפשע ראשך ♦רוצו* *) נער נאש קנאתך אז באת׳ באת במפלה׳ ולא ♦דאת; לא בערה בירה עדי יצאת, T …