Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 255]

( 126 ) 4«£S לא כי לק־בך ניגע, רק־בך נזיע, אף אם־נהיה טובים, וינריאש ומלך; ובאהבתך'נבוז עמל תיע, אף אם־דלים נזדרז. וכרש ודולף* $ם אם־נגבר׳ ומש?אי־אל נכריע; גם אם־ערום ערך בגולה נלך. אך מואס בך ידל ׳ יחזיק בפלך; אל־פי בזה אתך תתך עפרת . אל־פ♦ בזך, אתך תתךעפרת; כי־־ליא איש סכל הוא ׳ אך מעל מעל . ראו שש־מאיות אלף אש בערת יורדת על־ההר מטה ממעל. T T - V V - ד s T״ מתוך האיש שמענו פה דברת. עונה אל־קול משה ♦יזך ובליעל מדדיאמר עוד? שתה,יישתה כוס רעל. נחנו בך נשתעשע׳ נשיר, נריע. ז נחנו בך נשתעשע, נשיר, נךיע5 י נשמח^ ^גילה בך לעד כלנו. מדךכך ארדרגלינו לא־נפריע; ל;להויום;היה זכרך אתנו. נוךה תמיד אל חי׳ חקרו ניודיע; ני כרם ♦ין הרקה נטע בנו. נודה תמיד לאשר חנן אותנו תוךה מכלל אורה ובליל תפארת. בעלי