SH ( 66 ) 4« כישמוע קול ישופר׳ כנורונבל׳ ושאר מיני הזמר; אל־צלם זו;[שיתי כרעו אפים אך£יה: למה :חר אפי בכם? ובכ;בשךאיש תספו ♦ את־כל־אילי מרום אז יאחז רעד ׳ ומי עכל אפוא לכם תת־סעד? T V V T ** * 1 T ־■ חנניה. חלילה לנו! הס! חלילה לנו מסור מאל…

( ן6 ) 2h איכה נטוע אתו לקחת זולתו, » לעני צלם זהב? מישאל׳ ויכיר כה צורנו ׳ אף רב־חסד: עזרו עלח תמיד לתמימי דרף♦ אהבמאזאת־נח׳ ובמות כל־האו־ם מ$וא מנוח; ♦וסף נמכר׳ ויה* מענה למלף; דחן חיל אעור על־חזקיהו, לילה מלאך הכהו ♦ האל הזד! לנו מעז וסל…

2W ( 68 ) «2 אם נעכךנו רק בלויות אתנו שלום׳ כניוד, ועשר? האם נבעט בצור;נתותי לחץ? לא־בן׳ילא־בן: האל הזה אהבנו: השקנו הטהור בל־יסדל!גע׳ אף אם־נשבע מצוק,' וכאב ונגע4 חשיך את־צוארו ממות לכבוד צורו׳ תמים לא:יקרא♦ תלזת קונו הסוס ישיש אם־;עקר,!שס…

גבוכדנצו ( 69 ) *s נכשל־פי מרוב הכעש♦ לף׳לןז,אחוף♦ אחוד* ארדפקוךף אעש ♦ שלום רב אל־מלכי♦ חנניה• ןח*ה ה$לף מישאל ועזריה•;חיה דנזלך, ולבריו;קוטר נכוכמצו• שגל׳ שגל♦ ** T י״ T המלכה* ך!0נ♦* נבונדנצר י את♦ בא♦ * המלכה• ואנה? זיז נבוכמצו• לחלוך^נ…

נבונדנצר &t ( 70 ) *ts הביטי עמה: הנם בכוישרות בין אנשי־חיל♦ T “ T •י * : י• T ושלשתם? ן. t : t וישלשתמו יתחיכד t Tr:• T : T : הביטי: הן יז.תה באשיישלכו♦ f•• י• 1 ־־ T J J T T אויה!?ולכי, הביטה* ז Tי זי י ז הלהב הגדול שרף ימת את־גבורי.עמנו …

( 71) אייוך• לא־כן, מלכי: איככה אסור כמצותףז לשלשת ה:לףם כך־בר המלןי זעשית♦ אנכי; אף לא גךעתי׳ אח לא הוספתי: בל! אתה ידעת ♦ »T I : י «» -JTT T ז נבונמצו הה! לא־עיודבל, לא עוד• — עתהןךעתי♦ א?,ה^חאלסי׳דןששסין{ את־מלאכו שלח. יצילמו * זה מלאכו׳…

5* ( 7» ) K2 גבובונצו וכל העם• בחף עם צור ♦שלאל. שיגיא־נח, דבורם*. בחף שם מגן אףרם: אחד הוא, אין זולתו י הוא הטוב, הוא ה1יאל; כל־אל זר יאבד אבוד: בחף שמאל הכב־וד: אשרי־אייש עבד אתד

לד און בן פל ת \

שמות. המדברים אח כן nSs אשת און בן פלת מגידי השמועה. מקום המעשה במדבר, באהל און בן פלת

SW (75) «« און בן פלת׳ ואמתו• אשתאו!• מלרהייוס מימים? למה אחה TT T «•״ תלי דוד♦ אהבתי? , S T T; *" מדתה לא־בא עד־הנה? T «• - T - כמעט מ!חל לו עיני תכלינה♦ עד־^ן בושש לבא? נכישי נמלח׳ ובאלף רעיוניות רוחי חבלה♦ מי־זך, אמיץ לנו׳ כמים בלהיות לא…

5 ) WE)ן ) 9t אשתו אישי ׳ שלום בואן;. י גזה אחרת 'עד־כה. ותתיזני ז ודבר־קה בל־אשמע חרש בטית? סה־זה זעף אתה? איפה היית? אה• (משככת חיר!ף שמור את־שפתיותיף.) מתה ככד חלה דחן אחינו: אודהע^י הזה היום ברןרתי׳ ובאלה התאחרתי. ג *• V י } t ז : אשתו …

©* (77 ) «2 איכהן־שפיל אךחיו מגביה לכת , לולא יד עשה כל שליט במלאכת? אך למה השתרר גם ישתררו - | t ד י : t ״ * : ז "• עלינו? א1י 1 כי באלהים מרדת " ׳ ויסיתוך בנים לא אמון במו. אף אנישי־מרי ילקטוןפרימו♦ מדרך חטאים הךחק דרכך, למה תאבד אתמו? אי…

SW ( 78 ) *3 איש בר־כפים לא.♦יגע אזל כבוד מבן־גילו: אולם איש פתי ו?ןשנע איש מתעבר על־ריב לא א. *ח• רב־לך♦ הליועץ לי א$1ןז לכןחתיז זזכרי כי־אתאשה׳!אני ד#בר. ולשרת את־אישה אשד. נוצרת/ אך־לא?יעוץ אתו עצה נבערת* רב־לך. עיף זאנכי. ערון־ שלחן"־ א…

(79) לבטח על־עךשיו! נין כי!האדם!ישתה׳!שכח ר׳ישס מגירי השמועה והאמורים. מדדקיול אשמע אפיוא כאוב מארץ ז מה־קול אשמעה? קול מתים!;אקח קול נך^סים.יצ¥קו, קול כל-העם נסים• איוי! מי ♦ודע מדדנתה בעדה׳ מה עשיה קירח מה עשו מרעיו? הה! אולי קמח בל-העדה …

»♦ נ 80 c ♦« תחת כ?ןא מלכות.חמד חמה. הלך הלך נמל לשאול קךנ:ם׳ גנזו מראשו נם־האזמם. שחר טוב לא־־לו:כיון׳ מרריקכן? זה תנמולוצ , מה־ייש־לו ייאבד ממנו. V V ” אך מי־אפוא ממנו, מי־זה ♦גיד לאלמנה הלזו * l m T “ V ז t . * ** כי־מת אישה בן־פלת? אחד …

£** ( 81 ) *& אשת און• עוד לאדני אוחילה: אולי נמלט ׳ אם־כח צוה ויואל. סורו אלי האהל, סורו אלי, הביטו ישן זה". הכירוהו? המגידים• האח! האח! און הוא. מיחד. פדהו? מי־זה חשך היום נפשו משחת? הן שכור הוא, הנה' חפלילי זע;ן. מתו ר^יו, מלאו ^פר בטנמו…

S* ( 8a ) אל־איש חוטא'שנה טונה; טובה היא לו׳ ולכל־בשר: ♦חדל מרשע ומריבה; חוטא ♦שן צדיק יישר ♦ בנביאי אל רבתי ב׳שאט ׳ ירחי המות תגמולי:, ברוך טעמך׳ וברוכה את; ♦ישנתי׳ אז ינוח לי. נפשי דומה תשכן היום׳ 'ותתן־לי אישתייפךיום ♦ המגידים. אישריך! א…

3» ( 3 8) רביות עלמיות הייופי, חקמדז למעט נתנה: כתרעל־כן תצנופי ׳ את עלית על־כיינה. TJ• ׳־ TT I בח?מה> לא בעשר, תקום סכה נפלת*. אשךיף! אי־ש האשר, בעל אשד. משכלת. “ ** » T ׳-; V T F ג תרגום

SSM ( 84 ) *a לה ת ר ג ו ם הנה ׳שאם לך, ולשלום לכי: איכה נא אהיה מעתה מרחוק מ;פתי? הה! לא־עוד אמצא ממוע׳ רק־ךעיות א^בעשנוע: ולבבך מי היודע אם־י^שובעביר איות*? \ אף־אם־ב♦ עוד לא תלופצי, את אל־־נא בישמי תקצי; וככל־ארץ את נסעת אל־נא תש♦ ענותי.…

®H ( 85 ) Hä La partenza. Canzonelta di Metastasio. Kcco quel fiero istantc; Nicc , mia Nice, addio : Comc vivrb, ben mio, Cosi lontan da te? Io vivrö sempre in pene, 10 non avrö, piii bene ׳, E tu, chi sa se mai Ti sovverrai di me! Sofiri …