Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 271

271 מכתבים ממידד ^אל^דד נפשו וחדרי מזמותיו״ ועוד מליצות כאלה וכאלה. מלבד תרגומים השכיל המחבר לתת גם פרחי עצמו כיד מליצתו הטובה עליו. עד כמה גדול כחו בזה תוכל לשפוט מהפרח."יורש העצר ובת הרב׳/ ספור מקורות ישראל בימים עבדו. מעשה־בבן־מלך אשר "ראשו בתם פז ומראהו כלבנון".ואשר רבב על סוסתו ברכבי פרעה"(קאניגליבעם געשפאןבלע״ז), ובעברו על בית הרב וירא את בתו "והנה פלא הפלאות! העלמה הזו נכנסה בלבו באמצעית קסם דודיה ועצמת בשופיהם וחצי.עפעפיה פלחו את כבדו׳/ ויקרא באזני הרב כי בתו היא האשה אשר הוכיח לו ה/ ובן "נגמר ונבח מ׳ יום קודם יצירתו״, ויוסף להשבע בי יתיהר "לפרוש ארבות ידיו לשחות בים הגדול ורחב ידים הוא ים התלמוד שם רמז ואין מספר הויות קטנות עם-גדולות״..ובך הוה, כמובן. ״ימים רבים עברו , ירחים חלפו ונגוזו גם שנים נטבעו בנהר העת הסוער בים זועף״, בן המלך מגר לארץ בטאו ויגלה למקום תורה ויהי לגדול בישראל, וישא את בת הרב בדת משה וישראל ובו׳ ובו׳ , הכל כדרך ספורי הנשים הזקנות בלילות החורף הארוכים. אולם לא להעביר תחת שבט הבקרת "פרחי אבי״ב" באתי לפניך, כי אין בודקין מעשי נערות הערוכים מאז בידי בחור בהיותו סמוך על שלחן הוריו, אגבי רק זאת חפצתי להגיד לך שקריאת ״פרחי אביב״ גרמה שיתעלה בעיני ערך פרחי ״השרון״ אפם - לא לעולם חוסן "חן המקום והזמן". אנוס הייתי עפ״י.דבורך במכתבך האחרון לקחת לי מועד ולשוב ולקרוא את השרון "נשום לב׳/ או באשר יאמרו עתה מחדשינו-״ברצינות״, ברי לבאר לך מה טיבו. והנה, ראה זה פלא! הקסם חלף הלך לו ומשפטי נשתנה שנוי גמור. הבה ואעביר את טוב ״השרון״ על פניך. במאמר הראשי ״האחדות״ יצא מר ראובן א. ברודם ״לבאר וללבן, ולבאר ולפרש" את ״מהותה, איכותה ואופן קיומה״ של האחדות. "אחדות היא מלה קטנה בת שתי הברות - כה יתחיל ב. את מאמרו זה - ומה רבה התבונה אשר תכיל! נשאה היא על שפתי כלנו ביראת הרוממות, עיני כלנו נשואות אליה ונפש כלנו תערג אליה ולב כלנו יהמה לה״. אך הפלא ופלא! שתי ההברות האלה שאליהן "נשואות עינינו ותערג נפשנו ויהמה לבנו", המלה הקטנה הזאת פירושה סתום וחתום לפני כל איש ישראל וכלנו מגששים באפילה כעורים ממש ואין אנו מוצאים בה את ידינו ורגלינו. רואה אני מרחוק איך הנך מושך בכתפיך ובתוכך ישתומם לבך: לפי דעתך, גלוי וידוע. לפניך ביאור המלה ההיא גם טרם תקרא את מאמר "האחדות"; לפי דעתך מבין גם בל איש ישראל את פי׳ המלה, ואף האיש ההמוני ידע ויבין את חפץ האחדות בעמנו שתסור שנאת חנם מקרבנו,שלא יצור איש את אחיו והיו בל ישראל חברים לחזק איש את רעהו ולהשתתף באמונה בצרכי הכלל. אבל מה נעשה וברודם ג־זר אמר שבל העולם אינו אלא טועה בהבנת שתי ההברות ובלנו מפרשים את המלה הקטנה במובן שווי גמור, אחדות גמורה וחלוטה בדעות ובמעשים ובבמדבר ודבר, עד שנהיה