Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 250

התורה והחכמה*). (מעין בקלת). אם יש לך ספר שהרבו להתפלפל ולהתפלסף בו " לבארו באופנים שונים ומשונים ולתלות תלי - תלים של פלספה ורמז, דרש וסוד על קוצו של יוד שבו - ספר תורתנו הוא. מימי היהודים האלבסנדרונים, מימות פילון היהודי, החלה הדרישה והחקירה בכתבי התורה עפ״י הדעות שגברו בדור ודור ועד היום לא חדלה. פילון היהודי הלביש את'התורה, היא היהדות, מחלצות אפלטון, ואת כל הכתוב בתורה דרש כמין חמר על פי רמז וסוד, עפ״י וכוחים עיוניים, וכה שנו פניה בדרישותיו עד שלא תוכר עוד זאת התורה לעין המסתכל בה. אחרי דורות רבים, כעלות חכמת הערביים לרום מעלתה, עת שלטה פלספת אריסטו בטבע ובמה שאחריו, קם הרמב״ם גאון עמנו להשוות את דעות תוה״ק עם פלספת אריסטו, ויאמר לעשות טוב לעמו בהפיצו בישראל את דעות הפלסוף היוני על טהרת הקדש... במאה שעברה, בימי לייבניץ־וואלף קם בן־מנחם וילמד את יסודי תורתנו - בספרו ״ירושלים״ - על פי אופני דרישתם. בשנות השלשים למאה הזאת קם החכם הגדול מהרנ״ק ויבאר את התורה עפ״י פלספת ה ע ג ע ל שגברה בימיו. בה בעת קם החכם המצוין יוסף סלוואדאר בפריז, ויבתב את ספרו: ״קרות חוקי משה ואומת ישראל״ - וישם פנים מדיניים לתורה, יען כי רוח בני זמנו מלאה שיטות מדיניות שונות... ויש חכמים אשר יאמרו להשוות גם את שיטת שפינוזא עם תורת משה. ולפני שבע שנים בא הד״ר אשר ויו״ל ספר המדבר על ״הסכמת שיטת ארטהור שאפענהויער עם תורת משה״(לייפציג 1889) . ומי ימנה מספר ללגיוני המקובלים, המפולפלים, הדרשנים ובעלי הסוד, שכל אחד ואחד הואיל. באר את התורה בפנים שונים? אמנם אם כי לא נוכל לאמר ש כ ו ל ם, או אפילו ש נים מהם כונו להאמת, יען כי האמת רק אחת היא ולא ראי חוקר אחד כראי משנהו, אבל הצד השוה שבהם שכולם חפצו ביקר התורה, כל אחד על פי דרכו רצה להראות גדולתה ולרוממה על כל מדות השכל שגברו בדור ודור 5 ועוד חטיבה אחת יש בהם, שלא יאמרו לעור את עיני הקוראים בלהטים, כי מדי נקח את אחד הספרים הללו בידינו נרע מיד אנה פני מחברו מועדות, כי לעולם יבא ״) ראשית המאמר נדפסה באחד העתונים היומיים , ומסבה לא תלויה בסופר נפסקה הדפסתו.