Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 243

243 ר ר פרח '6 מן הר הכרמל הגחמד לנביאים, מן הר המור ומגבעת הלבונה - פרחים ובשמים שלל ביחות משביעים למכביר, תמתי, לף זידי תבאנה. לזר י אקלע אותם-אנוךה סו־חקים לנהרות בכל, לבל מימי אדמה ארד ארטיבה נ־צניו הרכים - מעל חלונך אתלנו לן־ שמה. עת אין אור שסש, כיום סגריר ושאה, ענן ער־כל שמ;ם יעיבו, נפשך עצובה רוחך אז כהה- צבעי הזך אז עינץ־ נרהיבו ועת היום בהיר ובצפור תשירי, קני השמש אל חדכך;הדירו . (נטפי המים על זרף ךהירו ־ תככי.עת יסעות הגולים תזכרי. י. דאווידאוויטש. לן־ לדת חן, זר תפארה, (פתי, אכין מכשמים, מפרחי עדנים; כזר ןה לא הגיש עוד אוהב ליפתו מיום גלות .יהודה, .זה רבות בשנים. קדמה׳/ אל ארץ הפלאות ארדה, ־ אבוא בלבנון הנורא, דרפה - אחי אל שרידים עוד שם נעמדו, עלים אחדים מהם לך אקטפה. ארך בית לחם, כשדיה מסביב - שם עורו נער. שר שירים נפלאים דוד הרועה כרעותו צאן אביו- שם לף אאסף אגדת דודאים. אל הר הז״יתים, אל גניו גם אבוא - שם עלי זלת ל ף אקח רעננים; ארדה השרון, העסק הנאוה - שם לף,;פתי, אלקטה שושנים.