Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 214

פרדס 214 . מזה נראה שבסוף המאה העברה היה עוד מצב המושבה של החסידים בטנריא וניחר ערי א״י איתן" ובל אחת מאגודות החסידים קבלה תמיכה מאנשי בריתה בחוץ לארץ. כן התנחלה החסידות בארץ ישראל לפני מאה שנה. אך אם נשאל את השאלה*. האמנם השיגו מנהלי המושבה הזאת בא״י ותומכיה בחו״ל את מטרתם העיקרית: ליסד על אדמת ישראל מרכז רוחני שממנו יפוצו מעינות החסידות חוצה? - נוכל לענות: לא. חסידי א״י נשארו בשפלותם ומספרם היה מצער מאד" וקדושת הארץ נם בן לא הועילה להקדיש את החסידות בעיני בוזיה המתנגדים. מלבד זאת קמה בקרוב גם באה״ק מפלגת ״מתנגדים״ עצומה" ובראשה עמדו אנשים שרגילים היו במלחמת תנופה עם החסידים. בראשית המאה הזאת עלו לארץ ישראל שלשה מגדולי תלמידי הנר״א והם: ר׳ סעדיה בר׳ נתן נטע מווילנא" הוא ר׳ סעדיה שהלך בשליחותו של הנר״א בשנות תקנ״ו ותקנ״ז להפיץ את קול הקורא של רבני ווילנא נגד החסידים להדפם ולרדפם "עד מקום שיד ישראל מנעת"; השני היה ר׳ חיים בר׳ טוביה ב״ץ" והשלישי ר׳ מענדיל בר׳ ברוך משקלאוו. שלשתם עלו לא״י וקבעו בית מדרשם בצפת" ואליהם התאספו כל נושאי דנל התורה והרבנות. במכתביהם עוררו את אחיהם לצאת לישע ״הלומדים״ היושבים בארץ ישראל, כלומר המתנגדים המחזיקים בתורת הנר״א 0 . ר׳ מענדיל משקלאוו לא חדל להלחם עם החסידים גם בא״י ויכתוב עליהם מחרות באגרתו להראב״ר במאהליב משנת תקס״ה *.) . הנה בי בן בעקבות החסידות באה נם ההתנגדות לא״י. אחרי תלמידי הבעש״ט והרש״ז באו שמה מקטרגיהם - תלמידי הגר״א. ובעת שבטבריא דרשו והתפללו בהתלהבות״ ישבו בצפת ולמדו תורה. צפת וטבריא בא״י מכוונות היו נגד ווילנא ולארי בחו״ל. ריב הכתות התפשט עד חרבות ציון " ועל אדמת ארץ יהודה התנוססו דגלי מפלגות שונות״ מלבד דנל אחד - דנל האחדות" אשר לאסוננו נפקד מקומה בלבות בני ישראל וגם בארצם ... שמעון דובנאוו♦ הזאת ונמצאים שם דברים רבים שהשמיטם המדפים ב״מסעות הים״ ~ 0 ראה באגרת מצפת משנת תק״ע " שהריץ ר׳ חיים כ״ץ לאנשי בריתו בחו״ל: "קבענו בית המדרש ושכרנו מקום דירה למדרש ונקרא ע״ש מרן רבינו הגדול והקדוש רשכבה״ג רבינו אליהו החסיד נ״ע ולומדים שם בהתמדה. והרב החסיד המפורסם מוהר;׳ר סעדיה נרו אומר שיעור גמרא וש״ד(?) . ויש ערך ארבעים ב״ב וכו׳. ומפני דוחק הספרים ודוחק מקום בביהמ״ד קבענו ללמוד שיעור בביתי. בכל יום באים לביתי מופלגי תורה אוהבי תכלית הלימוד " ואנו לומדים שיעור גמרא ושו״ע עם באורי מרן הגאון נ״ע" והרב הגדול החסיד המקובל המפורסם ר׳ מנחם מענדיל אומר השיעור״. (נדפס ב״קריה נאמנה" ״ 163) ,- 2) האגרת הזאת נדפסה במאסף "כנסת ישראל" לה׳ שפ״ר" שנה ג׳, עמוד 572-507; ויש בידי גם העתקה ממנה בכ״י באיזו שנוים.