Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 215

אלילי הנערים. והחרובים,?רובי נער, המסבים את הללדים, נם אלי נ?לו בפניהם הלפהפים, ם|לו?!רים; כי את תמי, בר לבבי שידים בם לא חלו *.• ז•־* * 7 ־ד חלל ל?לם, עין ה?רובים?סנה מעלה-ול|לו. עם בני אלים בזרעותם שוחת פני מנבוה: "שור!?ני אלים לף הבאנו,?מה בן!:קיר,?חר באלוה!" -"?רובים;פים! בל או אפם!" -"כל או אפם?! כל הלמים ר?הם, תזעף ותתקצף ילד עקש, ילד ו?מים!"- ויחנני אל השירה!... ומאז בלב ראשונה סופות חרש התעוררו, ממנת נערות והמונה, בליין נפש, תאות עולם. ומאז בלב ראשונה רנש אדיר זקשר תוכו א?רת נ.שי - יו^ה... נם אני הריתי נער _קל כנשר , עז כנמר; ערזה שבתי ומשבי טעמי ל_קח, ריחי?צ^ר; עזני קצות חד אכל;קן, לחי נם ויחר תוכי.~ *״ * 7 ־־״״־ל - אמת, אחי, לא כבחי ■אז?;ערי עקה כחי. אפם זכר אזכר למים בעזז בי עין החיים, וקהתננב בין עשבים רכים חרעז ןלנ מלם ו¬ כן התונבו אל ל?תי שפי, אט, בל נשמע קולם רגשות עדן אחד אחד אמן, הם לתקות עולם. ובהקות כלם־ יחד :•17 .* 7 - אל הלב -?:ם עדנים - ש?פו באו?עעמותי ראשית אונים, ראשית ש?נים... זכה היתה אמו;תי, לבי תמים עם הדדים, לה?אדם ראו עיני, את האדם ב ש מ ל ם.