Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 211

211 ,החסידים" הראשונים בארץ ישראל החליקו להתקרב, ומעשה ארץ מצרים יוכיח שמבואר בזהו־: כונתו ית׳ בגלותם למצרים דוקא להיות מצרים מואסים בישראל ונימוסיהם, לא יתערבו בגוים ולא ילמדו עוד את מעשיהם. משא״ב אתם: למדתם עליכם אלופים לראש והקרבתם באמת ונקודת הלב אל נימוסיהם בי ישרו בעיניהם... אתם השבתם לרעה ואלהים חשבה לטובה... וצריך להאמין בה׳ והרבה ריוח והצלה לפניו בבל משלח ידכם לפי העת והזמן. ואם אי אפשר לעסוק בסנה זו שטה מעליו ועבור ואחוז לך אחד הסבות האחרים. ולפי דעתי ועצתי אפילו אם תתבטל גזרת המלכות ויהיו רשאים בעסק סבת המחיה (בכפרים?> / מה דאפשר להרחיקה מפתח ביתם, כי מאחר שהקטרוג עליה אין הברכה שורה. וכמה וכמה קהלות בבל מדינות פאדליע, אשר בימי נהיית מניעת פרנסה זו מאתם, שכל חייהם היו תלואים בה בחיי הרב בעש״ט ובחיי מורי הרב והמניד ממעזריטש) נשמתם בננזי מרומים , ותהי בעינינו כמצחק, בי מה איכפת לך בהשתנות הסיבה. ובן היה שנתרומם קרנם למעלה יותר בהסיבותם לסיבות אחרות ומשא ומתך וכל מעשה ידם ברכם ה׳ ותמלא ארצם בסף וזהב אשר מתחלה היתר. המדינה דלה ועניה״ י)... מוזר הוא לנו לשמוע, כי לפני מאה שנה, בעת שבני ישראל ברוסיא היו מכוסים בעב הענן ומצומצמים, כפי שרגילים אנחנו לחשוב; בד׳ אמותיהם, היה צורך לעורר למוסר אזנם שיתרחקו מן הנוים ונימוסיהם ומן החפצים בשווי זכיות היהודים ובדומה. אבל אם נתבונן היטב אל מצב המון עמנו בעת ההיא בפלכי. הצפון נבין שרש דבר, אבותינו ספרו לנו כי בפלכי רוסיא הלבנה גנוב׳ וויטעבסק ומאהליס, ששם לא דרו היהודים בכפיפה אחת במו בערי הנגב והיו מפוזרים על פני כל רוחב הארץ, לא היה המון עמנו נבדל בנימוסיו מיתר יושבי הארץ כמו בזמננו.עוד לפני חמשים או ששים שנה דברו היהודים "הפשוטים" ברוסיא הלבנה בלשון יהודית מעורבת עד החצי במלים רוסים. ודרך חייהם בערים הקטנות ובפרט בכפרים לא רחוקה היתה מנימוסיהם של שבניהם הנוצרים. ואם נוסיף לזה שאחרי קריעת פולין הראשונה, כשנתחברה רוסיא הלבנה לממשלת רוסיא, התעוררה בלב היהודים היושבים שם תקוה שיוטב מצבם ושהקיסרית יעקאטרינא השניה, האשה החכמה והנבונה, תראה להם חסדה(ובאמת עלו אז אחדים מב״י לגדולה ע״י השרים, ע׳ לעיל בהערה),- אז נבין סבת התעוררות ר׳ מענדיל ותוכחתו המגולה באגרתו הנזכרת. בענין זה ר׳ מענדיל ״צדיק״ נמור הוא, המפחד מפני "דרבי האמורי" ו״התקרבות לנוים" כמפני משלחת מלאכי רעים 5 אך גם דבר טוב רחש לבו במכתבו, ביעצו לחסידיו שימשכו את ידיהם מן העסק בבתי משקאות "מאחר שהקטרוג עליו". ובאמת אין לך דבר שהשפיל כל כך את אחב״י בעיני העמים ונם בעיני המובחרים שבנו כהעסק בבתי מרזח ובנשך כסף - שגי המסחרים הנבזים והשפלים האלה שהבעירו פרצופנו הלאומי בכל הזמנים, 1) "פרי הארץ" ישן, אגרת ב׳.