Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 197

197 לבירור רעיון חבת ציון במעלות הרוח ושוקט הוא על שמריו; מבלי הראות אותות חיים והתקדמות י♦ מעבר השני, המערב, לפי מצבו בהעת החדשה, אינו מסוגל לתת מקום בקרבו למרכז רוחני של עם.זר בדיוקנו המיוחד לו, יען בי בכחו הרוחני ובשפעת החיים אשר לו הוא בולע בלא חמלה כל האלימנטים הצדדים הבאים בקרבתו; אולם הצפון הוא רהוק משתי הנקודות הקצונות האלה: העם היושב בקרבו הוא מלא ליה וחיים, והרקב המזרחי לא ננע בו לרעה, נם בהיותו בעל אמונה אחת עם עמי המערב־ נכנס סוף סוף, אם נם לפעמים לא ברצונו הטוב, למחיצת השפעתם, ואור הקולטורה העולמית נגה נם עליו, באופן כי ישראל השוכן בקרבו צריך היה ג״ב בתוך זרמת החיים הסובבים אותו להתעורר ולהתקדם; אך העם הצעיר הזה, מלבד אשר ארכו השנים בטרם הסתפח להמשפחה הגדולה של עמי המערב, הנה נם אחרי הסתפחו להם עורנו רק ״כלי שני״ להקולטורה החדשה, ונגד כה כזה עוד יבול ישראל עמוד! באותה העת, אשר המרידה הגדולה בצרפת הכינה לישראל בהמערב את ההתבוללות על כל טובותיה הזמניות ועל סכנת מות הברוכה בה לנשמת האומה, הנה שם בהצפון הרחוק, בעמקי ליטא־, התבצרו כהות אומת ישראל ע״י הפצת התורה, שפת עבר וההגדה הלאומית בתוך בל פנות העם; ועם ישראל שם - הוא עם, צבור נדול שוכן לאלפיו ולרבבותיו בקהלות תכופות, אשר לבלן פרצוף אחד, פרצוף מיוחד ומקורי של העם העתיק, ורוח ישראל בכל סגולותיו העצמיות במו בידים יתפש. עברו נא בהארץ הזאת, בתחום המושב לישראל, לארבה ולרחבה, והתבוננו אל סדרי חייו המוצקים כמו מחומר אחד, התבוננו אל חדריו, ישיבותיו, חברותיו, צדקותיו, ועל בלם שפעת השכל הדק והמאיר, שפעת כהות רוחנים ומוסרים הממלאים בל הללו של העולם המצוין והנבדל הזה, וידעתם מה הוא ישראל העם, ישראל סבא ההיסתורי, לא אותו ישראל יציר הכהנים לבושי השרד שבמערב! בן, אור וחושך משמשים פה בערבוביא, ולמען אשר העם הזה יחדש בחותיו צריך הוא לשום פניו להרוח הנאצל ממרכז הקולטורה העולמית, מהמערב ז אבל נם בבוא הרוח הזה למחיצתו לא ישחית את קלסתר צורתו הלאומית, לא יעקר משרשו את הגזע הישן והנושן, את תוכן הישראלית בכל מלואה ושלמותה, רק ירומם את רוחו, יסיר ממנו את חלאת הניטו אשר נדבקה בו ויעניק לו חיים חדשים, ללכת רומם על דרכו ההיסתורי ולפלס לו עתידותיו על יסוד העבר הנאדר אשר לו. בהמערב אך עברו דורות אחדים מעת שההשכלה הברלינית ספחה את ישראל להציביליזציה הכללית, והנה בחירי כשרונות בני ישראל בבר נתונים כליל לעם אחר: היינע ובערנע יעזבו את •מקור מחצבתם, והרהיין ימיר להם את הירדן ז ובהצפון, בבוא לאט לאט לתוך עמקי הצבור הגדול והתכוף של ישראל אור השכלת המערב, יופיעו.על הבמה אנשים חדשים כאברהם מאפו ודוד גארדאן, באופן שאותה ההשכלה בעצמה, אשר שמה, בהמערב, הביאה