Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 189

אל הקוראים, והסיר ה' ממך כל חילי זה רעיון - ונתן על ברזל על צוארך זה רעיון. (ירושלמי שבת פ' י״ד) יומי יום חשף הבא לביתי $רף ולילה אור לי שבט סופר לא אכף יושב חושב כותב מאין חכגות עת איש איש בשנתו רישו שוכח או :אחר בנשף בבתי תענגות, בבתי משוש, בית משחק או מרזח ואני ביגיעת נכש ער ושחוח עד אשמירת בקר אוביש המד!. ולהחליף כח אם חקי אפריע ויערב לי ערב בו נבשי אךניע, אסרי ראש תניעו במעל מאשימים, ובאהבה גלוך תקתירו תוכחת, כי אמיר בבודי בהבלים מגשימים נתחי לי קך_ית ספר עיר נדחת, סופר - איש רוח, לא נברא לתהו, מה ועשה בשר לא יוכל עשהו! סופר - איש רוח! - לי כבוד תשימו להיות למלא נכשכם.קרני תרימו, ומרב צרה כי זעקתי מרה ותרעש אנחתי עד גקרע לבבי, כי לרגלי אין מעמד, לחני מטרה, כי חכב עולמי, כי נפץ כוכבי- משנתי הצדקתם כי ארעה רוח: אייל הסופר קןשגע איש הרוח! אלי קוכא קול: הב, הב! מכל עקר אמרי שפר הב לנו, שירי עקר, הב, הב! מדוע .נאלכ!ת דמך.? נאנחנו קוראים אתלתף נשאפה! הנפוגות? ממף נדחה תושך? נבקה רוחף, שירתף טיפה וו או אולי חלילה פרקת העל - ־ד 7 ז־ : 1ז 7' לחיות בתענגים התור דרף חל! ןני אדם בירך! מהי_קךתם נכנדתם כל החרדה הזאת עלי סררהם י מה נפלאתה אחנתבם לי תךאגו, מה ךידות סחלתכם, נ§שי תוקירו, קולכם לעיר וקרא - על כן תשאגו - כי תקחו בי רוח, כבודי תעירו, חולים אתם עלי אם לא הבלתי קמיר קדש בחל אולי נבלתי, אהבתכם חמלתכם נפשי יודעת זך, שנים עשרות - שנות עמל וכעש, 77• :־ 7 : 7X7 — * זך שנים :עשרות הב, הב! תקראו- ואתן כל טובי, כיל אל חנני, ומעיכם מלאתם נתשבעו; סלבי ולשדי, מחי ומשמני נתתי נתקחו, באהבה החרשתם. לא נשמע קולכם רק לסת כי ךכשתם,