Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 190

פ ר ד ם 190 הלפו נא" חוסו" לעיף הניחו - לא!- אל תחוסו" כל חמלה הזניחו1 7 7 ״י* 5 ־ז ־ : * חמלתכם לי תיעבה טולקם חחק, אל עוד תדומלו לא חמלתם עד הנה" אל תקתיקו רעה; אל תלסשו צדק? קראו סקול גדול" קראו בי אתנה" כי דמי עד המצותו אקליבה; קראו - ואני דומם בכם אלעיבה. 1: ־;־• 7 7•.* - : " 7 כל אשרי בחיים בעטי הרקתי" עתידותיהם שוסתי לא חקתי" רק עטי לי נשאר חלקי ורכושי" לא אדונים לו זולתי קונהו" וגתתיו לכם עם נפשי עם חושי; עתה על אקקם מכ.ם אמנעהו" וידעסם כי לא בכל ילקם רמה ותהי נא זאת לי נחמה ונקמה.; ״ 7 *.״ 7 7 :17 7 נחמה ונקמה-שוא ומרוח! כי לנקם איך אוכל לקלוא הדוח? הכירי רוחי ואני בו העוצר? האצו עליו קמפגיע ולכנע? חפשי ממצוה עשהו היוצר " אסגיר עליו - קליחי בהל לגדע, נם ערזה התפרץ הרם קצודתי" קרע קגור לבי-ותצא שירתי. יהל״ל. אסם #?*וי עולם לכם בטוחות בקשסם וקצאתם חלים ובנוחות, ואני עובד אובד תלוי על ללימה " דמעתי לחם יומם " דיו בליל " וקלאים לרלתי בקאב וקלמה עת אסם תעלו מעלה תעשו חיל- ובלעג השאננים לי תלעגו על #ירי ומאמרי עת תקעננו. על ךברי ססעגגו לןכ.ם _יךנינו" קול דמי בם קלי חלי לא תאזינו; התענג תואילו ״ הב ״ הב! תקראו- ומצוקות חני אם מלים קעתיקו" אם צרה אם יגוז שפתי כלאו " 77 * 7|:7- 77 " תשובו תספלאו שאלה תעמיקו: מה לך? האפם ענין גמר אקר? נבקה הרוח וקחי לגבי חקר? עוד רוחי חי - אף בימיני אין כיח / עוד לי מלין - אף בעצמות אין מידו׳ " הב ״ הב! קראקם - הגה זקחי הבהבי: כחי ומחי הלב דם ולח עם נפשי ושאלי לבי וקרבי" ואני אוד עשן מעל המז:בח... ולהעלות להב מסביב תפיחו - הלפו נא,.לקר הפלטה הניחו׳ ־£— ־< >———