Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) אדר תקעא · p. [Seite 24]

— פח — ודברים רבים צאחרי בחדות בכל ספריי מוסרי איש איש רפי* העולה על רוחו < לכה קחס חשס / ואס יאריך השס יחי• ויתנני לחן כעיני ההצלחה/ ויכלתי לשכת כשלוה בכית ה׳ כל יחי חיי לחזות כנועחו ולבקר כהיכלו / אשר ואת היא 3קשתי חאלהי כל יחי/ אז תכופף גס ידילדכר גס חעניני חוסר ג״כ. אשר הוא ענין ראשי לחדס . ־4 הכעס הכעס הוא אחי העצכון / כי העצ3 יעלה אף. וגדרו שהנפש תתאוה להנקס כרכי/ ולעשות כו עונש כראוי לפי דעתו ׳ ורפואתו הסכלות והדוחיה / ונטית אתר קצה החתנגד והוא הנחת (זאנפטחוטה) כת הענוה ולהתנהג כחדה טונה זו יחיס ,רכים. וצריך לעיין כילד לכלי יעלה כקרכו שורש הכעס / ויקטיפהו בעודו כאבו. אך צריך להשכיל טל דבר בדעת לבלי יכעס עס הכועס ולהיהירהו ככעס לכלי עשוי! דבר וכהנה כאשר נאחר עוד * •5 הפחד הפחד מקורו יראה חדבר חסוכן / ר״ל איש אשר נוזק ככר באחת במוחש ואז כאשר יראה החותש ההוא עוד הפעס/ או דבר דוחה לו אז יבא רתת בעצחיו / ויפחד < מפחד סכנות היזק. גדרו הוא ערבוב הרעיונים / חבלי לתת לב להפריד בין מוחש לחוחש בהשכל ודעת / כי החושים עדי שוא החה לרוב/לאוני ועיני ההמון אשר לח ידעו.דבר מה מהשכלה — בעת כי יראה האדם דבר ולח ידע מה הוא, יכחד חולי הוא חיה טורפת ומנה■ מר מסוק לו. ה מדת