Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) אדר תקעא · p. [Seite 2]

סר עלי לות לבבך / בימתי כי לא נופל אתה מהיות לתיש חון? מדע ותבונה/ אפם תיש יסקל לפניך■חסלותס—חיתו חסרה נפשך—לק נדבה רוחי לתספך הביתה / להורות לן איזה דרך ישכון אור לבוא שעריה . ותחמול עליך / ותרחך והנך מתכיסס בגלילי ההוללת/ ועצני הכתרות /כבסתי לגך 3נתר הוכחתי/ וחרחצךלמשעי כמימי היראה/ עדי טהדת חתלחין מעללי עולל תשר גועלה נפשך נחו/ ואלבשך'רקחתתזשמ/ ואענדך עדיי מעט רגשת דודים—אחנתיך על כרכי' החדות המעולות / ובין אצילי המדע גדלתיך# ובכל אשר אנה ה'לידי לעשות לטובתך / לא הכחדתי מאתך / גמלתיך כל טוב סלה / עדי התגדלת והיית לאיש/ חז בחרתי בחברתך להיותך שעשועי מסיום ולהתעלס באהביס־״ועתה בני י אחרי כיה3אתיךהלום/ האס תתהפך כתומר חותם לבבי האוהב אותך מקדם ואעזבך ברגע קטן אשר עזבתני? מה'בצעי; חיפה כי אחדלה תחשי וחתקי / תתרי כי השבעתיך במו יחים רבים? או כי אעצר מטרת ידידות זה צחהרויתיך?—הן אני בימי׳עלוחך ביכוש טרפי צמרתך לא מנעתי חמך לחת כה תלמי תלאונתך אס היותה א* אולי ללא הועיל—וכי עתה כי הבשילו אשכלותך ויסכון אלי' גס אנכי ׳אכחמה מאתך?—חלילה / חלילה חמך חשוב כאלה/ והנני נשבע חי האהבה! כי כאשר כלכלתי' אותך עד כה/ ק לצמיתותעולםנתתי'לך. והנה שתולה עלי יבלי עשתנותי/ ולא תחיש חעשות פרי/ להפרות דודים ולהצמיח גמולים עוד כל ימי עולם. — ובתסדי עליון נשגבה אהבתך בקרבי/ ומידו עלי השכיל/ להשכילך בדרך תלך, תחת אבותיך אשר הרחקת מאהלם זה כביר/ חה כשלשת השנים אשר הורם’’עדיך,’ מעל לראשך היא המנהלת ומישרת אורחותיך/ אמך התשובה ע״ה/ והיא נגועה במבחר שמתי' / ושלוחי ההשגחה זחך. זרה הלאה מאביך וחחיודעיך ולולי כי לקתיה שלחני אלדיס לפניך להמקוז הזחת להנתותך י כארת