Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) שבט תקעא · p. [Seite 32]

חק/ מך יאיר יחפוץ להיות אישחשכיל/ ואתה ת3קש כי יהיה עבד יזניש/ ונהפך הוא/ תחת כי יהיה בן שחוע 5ן “ חושל יהיה< כי כל עוד חלש גיף ונפש הנער/ תמשול עליו בערחה / בלחן / בפחד / כפי העת והחקוס / אבל כפי חפת רכות כחו ישנה תפקידו/ עוד חעט ויהגה הנער כי די לו שכל ודעת כאבותיו, ויוכל ללכת מישרי® חעצחו (ולרוב האחת חתו) ובכתות גופניות יגדל עליהם/ פי עודנו באבו וכלל כל דאליס גבר יסוד החחשלה הנהי/ ויחשל הילד יחדיו עס אבותיו / עדי יתנשא ראש ויהי בן חושל בבית ובחוץ וינקום נקיית כניעת נעוריו/ אשי נעקדו אז ידיו ורגליו/ וילך עתה חפשי בממשלה כאות נפשו. ועל מי האשמה הזאת תלויה אחרי כן/ אס לא על האבות! וילכו אז/ ויתחרחרו ויאמרו: בכינו זה סורר וחודר/ אינו שוחעבקוליכי/ והמה בעצמם הקימו להם רעה גתוךביתס/ חידס היתה זאת להם. השכילה איפוא לתת בנך ביד מורה משכיל/ כי בביתך לא ימצא מחיה לנפשו הגדולה . בי חם האדמה לא טובה וחומת להפרות — זאת תדע אתה טוב ממני — שמה לא תוליך הטבע והעת תבואת זרע לברכה וכוי ע״כ דברי התגרת אשר חלאה הכותב חכתה ודעת בחינה ונסיון יחדיו. (ההמשך נחדש הבא)