Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) טבת תקעא · p. [Seite 12]

יב והאמתיות האלה עם שא״א היותן נמשכות ממושג הכמות הנזכר, לולא תהיינה כלואות בומאז,עכ״ו אין מציאותן נכרת בהשקפה ראשונה והן טמונות במושג הנ״ל עד שיוציאן הנתוח (דיא אנאליזע) לאור, אשר הנתוח הזה הוא בערך אל השכל כערך הז כוסית המגדלת (מיקיאסקאפ) אל הוש הראות כי הוא לא יחדש דנר כ״א ירחיב מרחק השגותינו ויפקח את עינינו לראות דברום רבים אשר נסתרו לנו בתחלה. חוזק הברור המדידי תלוי א״כ בקשר הפנימי שבין ההשגות המתאחדות במושג הכמורת הכללי; כי נושא חכמת ההנדסה נגעאמעטריע) הוא הכמות המתדבקת, ונושא המספר(אריטה־ מעטיק) הוא הכמות המתפרדת (קוואנטיטאם דיסקרעטא , אבגעזאנדרטע קוואנטיטעט). ונושא י חכמת מדידת הזמן הוא הכמות המדרגית 4) (סוקסעסיפע קוואנטיטעט)* ובבחינה הזאת תהיה הכמת המדידה הכוללת את שלשת החלקים האלה מעין ומקור המצאות רבות אין מספר. אולם געשטאלט) התנועה והכובד וכדומה; לא כן חכמת המדידה כי היא תביזץ את הגודל לבד חבלי בקינה בשאר תארי הגשמים ואיכיותיהס והיא מועלת עד מאוד אל שלחות יזכמת הטבע ג״כ ־ והיא נבדלת ג״כ מכל שאר החכמות בחת שבלעדה א״א להגיע אל הכרת הברור המחלט (דיא עווידפק),3כל חכמה ובכל ידיעה אשר יעשוק בהן השכל האנושי, והחכמה הזאת נחלקת לשני תלקיס והס ג המספר (אריטהחעשיק) וההנדסה (געאיזעטריע)• נושא חכמת המספר הוא הכמות הבלתי