Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) חשון תקעא · p. [Seite 18]

נ מזה גס אס צלי אש יהיה . מאורלי קייס רעים מאוד כי• יסתמו העורקים / ויעצרו חרוצת הדס וכפרט להיושביס תמיד מל כסאם במנוחה ולילדים רכים י האויר הכלוא בנקבי בארוס של המאכלים יתזק העיכול / לזאת לא טוב לכשל המאכלים ליותר וכפרט הכשר , כי האויר יצאו ממסגרותיו ע״י הבישול. לחלושים הרבה אויר רעה מאוד לזאת לא טוב להס לאכול פימת הרבה . החלב טוב מאוד ׳ והוא אמצעי ־T בין הצחח והחי / גס הטבע תאלפנו זאת/ כי החלב ראשית מחית האדס הוא . חלב חי טוב ממבושל ׳ אך הרבות לא טוב . אכול דכש הרבה ג"כ לא טוב . בשחיס ומלח כראוי טוכיס ׳ ורכויהם רעים / כי יחמו הדס ויחלשו העורקים . עת האכילה תהיה אמנם לפי רעכון איש/אך חכרת בני אדם והתאחדיתס(קאנפענטיאן) לא תרשה לכל איש לעשות כחפצו• מ״ח נכון לאדם לתת סדר מוגכל לאכילה ׳ גס ליונק שדים סדריםתועילה(אבל יאכלו יותרמג' פעמים כיוס מז״שלמעלה) ולא נמלא כרסינו ביותר ׳ למען לא נקיא הפת אשר אכלנו/ ונירש חלאים רעים/ הגוף יתרופף / הקיבה וכח העיכול יתלשו / והעורקים יתמוטטו. אכילת הערבים תהיה מעוטה הכמות . כי בטן חלאה תכלכל החוח ׳ תוליך הדס לראש ותמנע השנה . השתיה כדת הכרחי לאדם כמו האכילה ׳ וכלי השתיה . לא יעכל החזון ׳ אך שתיה רבה לא טובה וכפרט על הפת טרס נתעכל החזון * המשקה החבחרת הוא החים / בפרט מי מעין ואחריו שכר (ביער) המזוג בחיס׳ אגל מסקיס #החריפים המשכרים ארס לנפש החיה וכל שוחר נפשו ירחק מהם/ ובפרט ילדים רכים * ונזה אוחר ואדבר מהמת רעל יין שרף / ארסו ידוע כי ישרוף הגוף והנפש . טהע וקא5ע גס המה לא טובים לנערים, כי הטכען יפעול בחזקה על העורקים / ופעלתו רעה אליבא ריקנא ולבטן